חברת אטורה תעשיות בע"מ, אשר עוסקת בייצור חוטים אלסטיים עבור מוצרי הגיינה, העסיקה מנכ"ל בשם יורם שטרית, כ – 12.5 שנים. לפני סיום העסקתו של העובד, חשדה החברה כי העובד נטל ממנה כספים ללא הרשאה, בסכומים ניכרים.

בהתאם לכך, זימנה החברה את העובד לשימוע, אולם העובד לא הופיע לשימוע, והשימוע בוצע בהעדרו והוחלט על פיטוריו.

במכתב הפיטורים הודיעה החברה לעובד כי פיטוריו נעשים על רקע של מעילה ארוכת שנים בכספי החברה, בסכומים ניכרים, דבר אשר מהווה הפרת אמונים חמורה. על כן, החברה פיטרה את העובד באופן מיידי ללא תשלום פיצויי פיטורים וללא תשלום חלף הודעה מוקדמת.

יאן גולצמן ("העובד" או "התובע") עבד כשוער (doorman) במלון דיוויד אינטרקונטיננטל בתל אביב, כשנתיים, בשנים 2013 - 2015. העובד פוטר מעבודתו ביום 10/92015, והגיש תביעה כנגד המלון ע"ס 120,000 ש"ח, בטענה כי פיטוריו נעשו שלא כדין ובגלל דרישתו לקבל כיסא לישיבה במהלך עבודתו, בהתאם לחוק הזכות לעבודה בישיבה.

מולה סחנובסקי עבדה כמנהלת אבטחת איכות בחברה בשם אמרז בע"מ העוסקת בייצור מוצרי פלסטיק, כ – 6 שנים (להלן: "החברה" או "המפעל").

לאחר סיום העסקתה בחברה, הגישה מולה תביעה, שבמרכזה עמדה טענת מולה כי החברה חייבת לה 360,751 ₪ עבור עבודה בשעות נוספות.

מולה הועסקה בחברה במשרה מלאה, 5 ימים בשבוע, וביום שישי – לסירוגין, כך שבכל חודש עבדה שני ימי שישי.

שכרה של מולה היה 16,500 ₪ ברוטו לחודש. כמו כן, קיבלה מולה משכורת 13, בכל שנה.

עבד אלכרים שרף עבד כ – 16 שנה בשותפות הנקראת "משק לויט". משק לויט הינה שותפות העוסקת בגידול ושיווק פירות. אין חולק כי על הצדדים חלים צווי ההרחבה בענף החקלאות. התובע הועסק מיום 1/5/99 ועד לפיטוריו ביום 15/11/15.
כחודש לאחר פיטוריו, ביום 21/12/15, נפגשו הצדדים, וחתמו בפני עורך דין, על הסכם לסיום יחסי עבודה, במסגרתו שולמו לתובע 118,331 ₪ ב – 4 שיקים.
במסגרת ההסכם, הצהיר התובע כי קיבל את כל המגיע לו ממעסיקו וכי לא תהיינה לו כל תביעה ו/או דרישה אחרת כלפיה. לאחר שהמעסיק שילם לעבד את מלוא התשלום ע"פ הסכם סיום העבודה, הגיש עבד תביעה כנגד המעסיק ע"ס כ - 180,000 ש"ח. 

אנטון מנקייב עבד בחברת וואן וויי בע"מ, אשר עסקה בצביעה של בדי ג'ינס בשיטה ייחודית ("החברה").

אנטון הועסק תחילה כשכיר, ולאחר מכן הועסק כ – 6.5 שנים בתור קבלן עצמאי אשר קיבל תשלום כנגד חשבוניות מס.

לאחר סיום ההתקשרות בין הצדדים, הגיש אנטון כנגד החברה תביעה לבית הדין האזורי לעבודה, במסגרתה טען כי בין הצדדים שררו יחסי עובד-מעסיק, בכל הקשור לתקופה בת 6.5 השנים, בה ההתקשרות בין הצדדים היתה של קבלן עצמאי-לקוח.

אמין סליימה עבד במסעדה בשם "רוי" בעיר אשדוד, כ – 5 שנים, מחודש 8/2007 ועד לחודש 12/2012, כעובד מטבח.

אמין טען כי עבד שעות נוספות וכי לא שולם לו גמול בגין שעות נוספות. על כן, טען אמין כי מגיע לו תשלום בסך 309,814 ₪ בגין שעות נוספות.

אין מחלוקת בין הצדדים כי אמין הועסק במסעדה 302 שעות בחודש; אין מחלוקת גם על גובה שכרו של אמין כפי שהוא משתקף בתלושי השכר.