אוריאל ברד עבד כמתכנת בחברת "קסנטו" במשך כשנתיים. בין אוריאל לחברה נחתם הסכם העסקה בו הוסדר, בין היתר, נושא השכר עבור שעות העבודה.

בהתאם להסכם, ישולם לאוריאל שכר עבודה חודשי גלובלי בסך של 18,400 ₪ וכן בנוסף תשלום גלובלי עבור שעות נוספות בגין ממוצע של 30 שעות נוספות בחודש, בסך של 4,600 ₪.

ילנה יוחננוב עבדה כ – 6 שנים ברשת החנויות "טיב טעם" כקופאית. הרשת הציגה בפני העובדת סרטונים לפיהם היא העבירה מוצרי ירקות בקופה עבור עובדת אחרת שלא בהתאם לנוהלים. העובדת מסרה הסברים למעשיה ונאמר לה כי הרשת רואה בכך גניבה.

לאחר כשבוע זומנה העובדת למשרדו של מנהל הסניף וחתמה על מכתב התפטרות, אשר הוכן מראש על ידי הרשת. לעובדת נאמר כי באם לא תחתום על מכתב ההתפטרות, תוגש כנגדה תלונה במשטרה.

העובדת הגישה תביעה כנגד הרשת וטענה כי פוטרה ולא התפטרה, וכי היתה חובה על הרשת לערוך לה שימוע כדין.

גלית קידר ודפנה אילוז עובדות באגף התברואה בעיריית ירושלים. השתיים הגישו תביעה כנגד העירייה בטענה כי הן מופלות לרעה בשכרן לעומת גברים שעובדים בעבודה זהה. בית הדין האזורי לעבודה בירושלים קבע כי גלית ודפנה הוכיחו כי קיימים פערי שכר בינן לבין שני העובדים העובדים בעבודה זהה, ובנסיבות אלה, החוק קובע כי נטל ההוכחה עובר לעירייה, ועל העירייה להוכיח כי הפער נובע מסיבות מוצדקות ולא בשל אפליה אסורה.

הוד סלאמה עבד במפעל "דקוליין ציפויים", במשך כ – 12 שנה. בין הצדדים לא נחתם הסכם עבודה כלשהו.

חברת דקוליין ציפויים דקורטיביים בע"מ הינה חברה המייצרת והמשווקת טיח דקורטיבי, צבעים וציפויים פנימיים וחיצוניים לבתי מגורים ומבנים שונים. הטיח הדקורטיבי הוא ציפוי ייחודי במבחר טקסטורות וגוונים, המכיל חומרים המגנים על הקירות בדרך יעילה.

עמיחי שרביט, ערן אפרת ותומר תורג'מן עבדו בתחנת אל-על בשדה התעופה במילאנו כעוזרי קב"ט. השלושה הגישו תביעה כנגד מעסיקם (משרד החוץ), בין היתר בשל עריכת שימוע לא תקין.

הרקע לפיטוריי שלושת העובדים, היה מכתב תלונה שכתבו שלושת העובדים להנהלה של השב"כ ואל-על, ובו פירטו מעשים חמורים של מר אבי אטיאס, הממונה הישיר עליהם, אשר שימש בתפקיד קב"ט התחנה.

חברת א. קרמר דוד בע"מ הינה חברה תעשייתית העוסקת בייצור ועיצוב מוצרי זכוכית. החברה העסיקה עובד בשם ניקולאי גליצניקוב תקופה ארוכה.

בחודשים האחרונים לעבודתו בחברה, הקים העובד עסק מתחרה בתחום ייצור הזכוכית ועיצובה.

החברה הגישה תביעה נגד העובד לבית הדין לעבודה ובה טענה, בין היתר, כי מגיעים לה פיצויים מהעובד, בשל גזילת סודות מסחריים ובשל הפרת חובת הנאמנות של העובד לחברה.