בית הדין האזורי לעבודה בחיפה קבע כי למרות שביסוד ההחלטה לסיים את עבודתו של התובע עמדו שיקולים ענייניים, הרי שההחלטה על פיטוריו של התובע מהנתבעת – התקבלה מבלי שקויים לתובע שימוע לפני פיטוריו, כלומר מבלי שניתנה לתובע הזדמנות הוגנת להשמיע את טענותיו כנגד הכוונה לפטרו ומבלי שניתנה לו האפשרות לנסות ולשנות את רוע הגזירה. בהתאם לכך, חייב בית הדין האזורי את המעסיקה בפיצוי בסך 28,000 ₪, סכום המהווה שתי משכורות של התובע.

בן אלי לא הסכים לפסיקתו של בית הדין האזורי לעבודה והגיש ערעור לבית הדין הארצי לעבודה.

לאחר שקילת טיעוני הצדדים, קבע בית הדין הארצי כי הפגם בפיטוריו של התובע לא היה זניח. הראיות אשר הונחו בפני בית הדין הראו כי לתובע לא נערך כל שימוע לפני פיטוריו. לתובע לא נמסר כי המעסיקה שוקלת את סיום עבודתו, ולא נמסרו לתובע הסיבות בגינן ביקשה המעסיקה לסיים את עבודתו אצלה.

בית הדין הארצי קבע כי לו היה נערך שימוע לתובע, ייתכן והיה ניתן לשבצו באתר אחר, בהתחשב בעובדה כי התובע היה עובד ותיק מאוד. במקרה שלפנינו, בית הדין הארצי שוכנע כי הפגם בהליך פיטוריו של המערער היה משמעותי, וכי חובת השימוע הופרה באופן מלא.

בית הדין הארצי שם דגש על גילו של התובע (בן 53 בעת פיטוריו), על תקופת עבודתו הממושכת בשירות המעסיקה (קרוב לעשרים שנה) ועל העובדה כי לא הוכחו כשלים כלשהם בעבודתו של התובע, אלא שפיטוריו נגרמו מטעמים כלכליים הקשורים במעסיקה.

בנוסף, קבע בית הדין הארצי כי יש לקחת בחשבון את דרך משלוח הודעת הפיטורים בדואר אלקטרוני, ימים ספורים לאחר סיכום אחר בין התובע לבין יו"ר המעסיקה ותוך הפניה לשימוע שלא התקיים, באופן שהעצים שלא לצורך את עוגמת הנפש ותחושת הפגיעה בכבוד שנגרמה לתובע כתוצאה מפיטוריו.

בנסיבות אלה, פסק בית הדין הארצי, כי יש להוסיף על הפיצוי שכבר נפסק לתובע בבית הדין האזורי, 50,000 ₪ נוספים, בגין אי עריכת שימוע.

בסך הכל, נפסק לתובע סכום של 78,000 ₪ בגין אי עריכת שימוע, בשתי הערכאות יחדיו.

• תיק 55550-09-14‏ ‏ שמעון בן אלי נ' קומבה בע"מ, בית הדין הארצי לעבודה, ניתן ביום 24/9/17.