בשנת 2012 נרכשו 32 דירות בפרוייקט אשר שווק במסגרת מכרז "מחיר למשתכן" בעיר אשדוד. הדירות נרכשו מהחברה הקבלנית "פרץ בוני הנגב" ("הקבלן").

לאחר כ – 4 חודשים מיום החתימה על הסכמי המכר, גילתה חברת הפיקוח מטעם מדינת ישראל אשר פיקחה על הפרוייקט (חברת אשר אולניק חברה להנדסה בע"מ), כי ישנה תקלה בחוזים החתומים וכי שטח הדירה אשר נרשם בחוזי המכר (103.47 מ"ר) אינו תואם לשטח הדירה בפועל (92.90 מ"ר).

בין הרוכשים לבין הקבלן נוהלה התכתבות בנושא זה, אשר לא הובילה לפתרון הבעייה.

רוכשי הדירות הגישו לבית המשפט תביעה כנגד הקבלן ומדינת ישראל, בסך 7,000,000 ₪, בטענה כי שטח הדירה שנמסר להם אינו תואם את הכתוב בהסכמי המכר. כמו כן, תבעו רוכשי הדירות פיצוי בגין עוגמת נפש ובגין הוצאות שונות.

הרוכשים טענו כי הקבלן הפר את חוזי המכר הפרה יסודית, שעה שהתחייב לגודל דירה מוסכם ובפועל מסר לרוכשים דירה קטנה ב – 11 מ"ר לערך. עוד טוענים הרוכשים כי הקבלן התרשל והפר חוקים שונים מתחום דיני החוזים ודיני התכנון והבנייה.

בהתאם לכך, טענו הרוכשים כי מגיע להם פיצוי בגין ירידת ערך וגריעת שטח וכן הוצאות שונות ועוגמת נפש. הרוכשים כימתו את נזקיהם לסך כולל של 7,000,000 ₪.

בנוסף ביקשו הרוכשים מבית המשפט, להצהיר על בטלותו של האיסור החל על רוכשי דירות בפרוייקט "מחיר למשתכן" לפיו אסור לרוכשי הדירות למכור את הדירות במשך 5 שנים, שכן, כידוע, אחד התנאים בפרוייקט של מחיר למשתכן, הוא כי באם הרוכש מוכר את דירתו בטרם חלפו 5 שנים מיום קבלת הדירה לחזקתו, עליו לשלם פיצוי מוסכם בסך 75,000 ₪ למשרד הבינוי והשיכון.

הקבלן טען מנגד, כי שטח הדירה היה ידוע לרוכשים וכי לפני חתימת הסכם המכר נחתמו מסמכים בהם היה שטח הדירה רשום כ – 92 מ"ר. עוד טען הקבלן כי תביעת הרוכשים הינה חסרת תום לב שכן הדירות נקנו במחיר מוזל במיוחד. הקבלן טען בנוסף כי שטח הדירה כלל לא עניין את הרוכשים ולא היווה "פקטור" ברכישת הדירה. עוד טען הקבלן כי אם הרוכשים סברו כי הוטעו, הם היו יכולים לפעול לביטול הרכישה והחזרת הדירה לקבלן, אך הם לא עשו זאת ועל כן הם מנועים מלתבוע את הקבלן כיום.

לאחר דיון בטענות הצדדים ושמיעת העדויות, קבע בית המשפט כי הקבלן הפר את החוק שעה שרשם בהסכמי המכר שטח דירה שגוי. שעה שהקבלן רשם בהסכמי המכר כי שטח הדירה הוא 103.47 מ"ר, זהו הנתון הקובע ואין חשיבות למצגים הקודמים שהוצגו לרוכשים בטרם החתימה על הסכם המכר. למעשה, אין מחלוקת בין הצדדים כי שטח הדירה קטן מ – 103.47 מ"ר ועל כן, על הקבלן לפצות את הרוכשים.

בית המשפט קבע לגבי מדינת ישראל (משרד הבינוי והשיכון אשר פיקח על הפרוייקט באמצעות חברת הפיקוח אשר אולניק חברה להנדסה בע"מ), כי היא התרשלה בפיקוח על חוזי המכר, ולכן קבע כי מדינת ישראל תשתתף בפיצוי הרוכשים בשיעור של 20% מכלל הפיצוי, בעוד שהקבלן ישתתף בשיעור של 80% מהפיצוי.

בית המשפט קבע כי הפיצוי המגיע לכלל הרוכשים שהגישו את התביעה הוא 3,622,400 ₪ (לכל דירה פיצוי בסך 113,200 ₪), כאשר סכום זה ישולם על ידי הקבלן (80%) והמדינה (20%).

בנוסף, קבע בית המשפט כי במקרה זה, לאור מחדלי הקבלן והמדינה, האיסור על מכירת דירות הרוכשים לפני חלוף 5 שנים מיום קבלתן – בטל, וכי הרוכשים יכולים למכור את דירותיהם בכל עת, ללא תשלום פיצוי כלשהו.

עוד קבע בית המשפט כי הקבלן והמדינה ישלמו את שכ"ט עו"ד הרוכשים בסך 120,000 ₪.

 

• תיק 44719-11-14 איציק עמר ואחרים נגד פרץ בוני הנגב-אחים פרץ בע"מ ומדינת ישראל, ניתן ביום 12/5/2020 בבית המשפט המחוזי בתל אביב.

*הערה: על פסק הדין הוגש ערעור לבית המשפט העליון.