תביעה ע"ס 7,000,000 ₪ בשל אספקת חיפוי פגום

בשנת 2005 בנתה חברת גיא ודורון לוי ("הקבלן"), בנייני מגורים ברמת השרון. לפי התכנון האדריכלי, החיפוי החיצוני של הבניינים נועד להתבצע באמצעות אבן טבעית מסוג "ביר זית אפורה".

בשנת 2006 רכש הקבלן אבני חיפוי מסוג ביר זית אפורה, מחברה הממוקמת בבית לחם בשם נסאר השקעות בע"מ ("ספק האבנים"). הקבלן רכש מספק האבנים לוחות חיפוי בכמות של כ – 10,000 מ"ר ובהיקף כספי של כמליון ₪.

אבן ביר זית הינה אבן טבעית, היא אינה מיוצרת אלא נחצבת. הקבלן עצמו, הוא אשר בחר באבן זו. הקבלן בדק את לוחות האבן ומצא אותן תקינות ומתאימות לצרכיו.

הקבלן ביצע את התקנת האבנים על גבי הבניינים. במהלך ביצוע העבודות בשנת 2007 התברר לקבלן כי לוחות החיפוי נוטים להיפרד במקומות מסויימים משלד הבניין. לאחר התייעצות עם מומחה בתחום, פעל הקבלן לעיגון האבנים לשלד הבניין באמצעות שני עוגני חיזוק לכל לוח חיפוי.

בשנת 2010 החלו להופיע סדקים לאורך לוחות החיפוי. הקבלן פנה שוב למומחה בתחום אשר קבע כי האבן אינה מתאימה לחיפוי חוץ. לאחר התייעצות עם מספר מומחים נוספים בשנים שלאחר מכן, התקין הקבלן על גבי לוחות האבן, חיפוי אבן נוסף מסוג גרניט, בשנים 2013-2012.

בשנת 2013 הגיש הקבלן תביעה כנגד ספק האריחים, בטענה כי הספק מכר לקבלן אבנים אשר אינן מתאימות לחיפוי חוץ, ואשר נוטות להתפרק, להתפורר ולנשור מהקירות באורח המסכן חיי אדם.

במהלך הדיון המשפטי התברר כי אבן ביר זית אפורה, אינה מתאימה לחיפויי חוץ של בניינים.

ואולם, חוק המכר תשכ"ח – 1968, מטיל על הקבלן את הנטל להודיע לספק האריחים על אי התאמה בלוחות האבן, וזאת מייד לאחר בדיקת הלוחות או מייד לאחר שנודע לקבלן על אי ההתאמה.

אין חולק כי הקבלן לא הודיע לספק על אי ההתאמה לאחר ביצוע הבדיקה, וכן לא הודיע לספק מייד לאחר שגילה שהאבן אינה מתאימה לחיפוי חיצוני.

הקבלן הבין כי יש אי התאמה של האבן לחיפוי חיצוני, בשנת 2010. ואולם, רק בשנת 2012 פנה הקבלן לספק, באופן טלפוני, בעניין זה. משכך, לא עמד הקבלן בהוראות חוק המכר ולא הודיע במועד לספק על אי ההתאמה.

הקבלן העלה טענה נוספת והיא כי הספק התרשל כלפיו, שעה שסיפק לו אבן שאינה מתאימה לחיפוי חיצוני של בניינים. אלא שבמהלך המשפט התברר כי במועד מכירת האבנים לקבלן, הספק לא ידע על קשיים באבן ביר זית. הקבלן לא הצליח להוכיח כי הספק מכר לו את אבני החיפוי ביודעו כי מדובר באבנים אשר אינן מתאימות לחיפוי חיצוני של בניינים. משכך, לא הוכח כי הקבלן התרשל.

על כן, בעניין טענת הרשלנות נפסק כי אי התאמת האבן למטרה עבורה נרכשה על ידי הקבלן, אינה מובילה למסקנה כי ספק האבן התרשל, וזאת גם אם נגרמו נזקים לקבלן.

לפיכך, התביעה כנגד ספק האבן נדחתה.

 

• תיק אזרחי 27053-11-13 גיא ודורון לוי הנדסה בנייה והשקעות בע"מ ואחרים נגד Nassar Stone Investment & General Contracting Ltd. ואחרים, ניתן בבית המשפט המחוזי בתל אביב ביום 22/12/2020.