ליוסלביץ התברר כי בין לוין, המוכרים, לבין השכנה שמתגוררת מעליהם, התנהלו הליכים משפטיים במספר ערכאות. בתמצית, השכנה טענה כנגד לוין כי לוין ביצעו שינויים בגינה המשותפת לכלל הבניין: השכנה טענה כי לוין הגביהו את מפלס הקרקע בגינה המשותפת, דבר שגרם להתנקזות מי גשמים באזור המחסן שבבעלות השכנה ולהצפת המחסן. בהליך המשפטי שניהלה השכנה כנגד לוין, ניתן צו כנגד לוין, לפיו לוין היו אמורים להחזיר את המצב לקדמותו בכל הקשור לגינה המשותפת.

לאחר שלוין לא ביצעו את פסק הדין, נוהל בין השכנה לבין לוין הליך לפי פקודת בזיון בית המשפט.

לאחר שיוסלביץ קיבלו את המידע הנ"ל, הודיעו יוסלביץ ללוין על ביטול ההסכם בטענה שלוין הסתירו מהם סכסוך שכנים ארוך ומתמשך, כן הסתירו את קיומם של הליכים משפטיים כנגדם, וכן הסתירו את קיומו של צו שיפוטי כנגדם ביחס לגינה המשותפת.

לאחר שהצדדים לא הצליחו להגיע להבנות ביניהם, הגישו יוסלביץ לבית המשפט המחוזי, תביעה לביטול ההסכם ולהשבת הסך של 986,728 ₪ אשר שולם על ידם ללוין. לוין מצידם, הגישו תביעה שכנגד נגד יוסלביץ, וטענו כי יוסלביץ הפרו את ההסכם בכך שלא שילמו את יתרת התמורה. שני הצדדים טענו כי מגיעים להם פיצויים בגין הפרת ההסכם על ידי הצד השני.

בית המשפט קבע, כי חובת תום הלב, כוללת את החובה לגלות לצד השני עובדות חשובות, ואפילו עובדות שהצד השני היה יכול לגלותן בכוחות עצמו.

מתוך העדויות שנשמעו בבית המשפט, עולה כי לוין לא סיפרו ליוסלביץ, לפני חתימת ההסכם, על ההליכים המשפטיים שהתנהלו בינם לבין השכנה שמתגוררת מעליהם.

מעיון בהסכם המכר שבין הצדדים, עולה כי לוין הצהירו מפורשות כי אין להם כל סכסוך שכנים, וכי גילו לקונה את כל העובדות הקשורות לדירה. הצהרות אלה, לא היו נכונות.

בעניין שלפנינו, אין מדובר בסכסוך שכנים קל ערך אלא בסכסוך מתמשך שנמשך כ – 4 שנים, בערכאות משפטיות. כמו כן, מדובר בסכסוך אשר התנהל בערכאות כחצי שנה בלבד לפני כריתת ההסכם בין הצדדים.

בהתאם לכך, קבע בית המשפט כי יוסלביץ ביטלו את הסכם המכר עם לוין כדין, בשל הטעיה ו/או חוסר תום לב בניהול מו"מ לפני כריתתו של הסכם המכר. תביעתם הנגדית של לוין כנגד יוסלביץ – נדחתה.

• תיק 3758-09-17 אורי וענבר יוסלביץ נגד אלון וטליה לוין, ניתן ביום 27/10/2019 בבית המשפט המחוזי בחיפה.