ביום 31/1/2000 נחתם הסכם הפצה בלעדי בין חברות ישראליות בשם דסקו מוצרי עץ (1987) בע"מ וחברת יעד פירזול 1984 בע"מ (להלן ביחד: "דסקו") לבין חברה סינית בשם טאימינג יזמות ואחזקות בע"מ (להלן: טאימינג). מהות ההסכם היתה הפצה בלעדית בישראל וברשות הפלסטינית, של מוצרי טאימינג – מוצרי מתכת (מסילות ומגירות) המיועדים למטבחים ולרהיטים. תוקפו של ההסכם היה לשנה אחת, ההסכם הוארך בשנה נוספת, ולאור שביעות הרצון של הצדדים מההתקשרות, הוארך ההסכם לתקופה בלתי מוגבלת, באמצעות התנהגות הצדדים ובעל פה.

חברת "דרגון" הינה חברה סינית הרשומה בהונג קונג ואשר עוסקת בשיתופי פעולה עסקיים בסין.

בשנת 2009 נעשתה היכרות בין חברת דרגון לבין חברה ישראלית בשם קיימא ביו אגריטק בע"מ (קיימא). חברת קיימא עוסקת בהשבחה ובשיפור גידולים חקלאיים.

בין שתי החברות החלו להירקם קשרים לצורך הפצה של מוצרי קיימא בסין.

ביום 6/7/2010 חתמו הצדדים על מכתב כוונות ובו קבעו כי הצדדים יקימו חברה משותפת בסין בשם "קיימא סין" כאשר 85% ממניות החברה החדשה יוקצו לקיימא ו – 15% יוקצו לדרגון.

חברת א.א. מודל אומנות הינה חברה העוסקת בייבוא ומכירה של מוצרי אומנות (להלן: "מודל").

מודל שימשה כמפיץ בלעדי בישראל של חברה צרפתית בשם Canson ושל חברה אנגלית בשם Daler-Rowney, כ – 34 שנים. בין הצדדים לא נחתם הסכם כתוב כלשהו.

במהלך השנים, פעלה מודל לבניית המוניטין של החברות הזרות בישראל וקידום מוצריהן, תוך השקעה של משאבים רבים, והסתמכות על הבלעדיות שניתנה לה.

משפחת גוטליב ביקשה למכור את דירתה ברמת גן. בחודש פברואר שנת 2017 נפגש נציג המשפחה עם קונה פוטנציאלי בשם בועז גרוס, והצדדים סיכמו ביניהם כי הדירה תימכר לגרוס בסך 1,315,000 ₪.
הצדדים הסכימו כי התמורה הנ"ל, תשולם למשפחת גוטליב בתשלום אחד במעמד חתימת ההסכם. עוד הסכימו הצדדים, כי צד אשר יפר את ההסכם, ישלם לצד שכנגד 10% מהתמורה, קרי 131,500 ₪.
לאחר החלפת טיוטות בין עורכי הדין של הצדדים, והגעה לנוסח סופי של ההסכם, קבעו הצדדים מועד לחתימת ההסכם.
יום לפני חתימת ההסכם, הודיעה משפחת גוטליב כי היא מבטלת את חתימת ההסכם.

חברת ש.י. מיטב השקעות וחברת חי-שי השקעות, הינם הבעלים של תחנת תידלוק בראשון לציון (להלן: "הבעלים").

ביום 29/2/16 חתמו הבעלים על הסכם שכירות עם חברת זר תחנות דלק ("השוכרת"), לפיו שכרה השוכרת את כל המתחם מהבעלים. בהסכם השכירות, הוגדרה התחנה ככוללת מתחם תדלוק לדלק וגז, חנות נוחות, חנות אביזרים ומכונת שטיפה.

מטרת השכירות, הוגדרה בהסכם השכירות: "הפעלת תחנת דלק וגז, חנות אביזרים ומכונת שטיפה ובית קפה".

במסגרת הסכם השכירות, הצהירו הבעלים כי התקבל טופס 4 בגין התחנה. כמו כן, הצהירו הבעלים כי למיטב ידיעתם התחנה נבנתה ע"פ היתר בנייה.

השוכרת הצהירה בהסכם השכירות, כי ניתנה לה הזדמנות לבדוק בעצמה ובאמצעות יועצים מטעמה את כל המידע הרלוונטי ביחס למקרקעין ולתחנה וכן ערכה את כל הבדיקות הנדרשות בכל הגופים ו/או הרשויות המוסמכות, לרבות היתרי בניה, התאמת מצב התחנה בפועל להיתרי הבניה, אפשרות השימוש בתחנה, לרבות הדרישות לקבלת רשיון עסק וכן את דרישת הרשויות לצורך הפעלת התחנה למטרת השכירות.

השוכרת הפעילה את המתחם ללא רשיון עסק כשנה וחצי ולאחר מכן הגישה בקשה למתן רשיון עסק. אולם, רשיון עסק לא ניתן לה על ידי עיריית ראשון לציון ואף הוגש כנגדה כתב אישום בשל הפעלת התחנה ללא רשיון עסק.

חברת I Option group ("החברה") הפעילה אתר אינטרנט למסחר בניירות ערך מסוג אופציות בינאריות. בין בעלי המניות והמנהלים של החברה לבין מספר אנשי עסקים התנהלו מגעים להשקעה בחברה, ובשנת 2013 נחתמו שני הסכמים בין החברה לבין המשקיעים, כאשר אחד מההסכמים כונה "הסכם הלוואה" והשני כונה "מכתב כוונות".

לאחר חתימת ההסכמים, העבירה קבוצת המשקיעים לידי החברה סך של 800,000 דולר ארה"ב, המהווים כ – 2.9 מליון ₪.

בהתאם להסכם ההלוואה, היתה ההלוואה אמורה להיפרע כחודש לאחר נתינתה. משהגיע מועד פירעון ההלוואה, פנתה קבוצת המשקיעים אל החברה בדרישה להשבת ההלוואה אולם נענתה כי הכספים נמסרו לחברה כהשקעה ולא כהלוואה ועל כן, הכספים לא יוחזרו לקבוצת המשקיעים.