בין יתר הנזקים, טענה חברת חסיד כי בהסכם בינה לבין קבלן המשנה, קיים סעיף פיצוי מוסכם – כלומר, פיצוי אשר ניתן לצד אשר נפגע מהפרת חוזה, ללא צורך להוכיח נזק. במילים אחרות, משעה שחברת חסיד הוכיחה כי קבלן המשנה הפר את ההסכם – מגיעים לה הפיצויים המוסכמים ללא צורך להוכיח נזק ממשי.

הפיצויים המוסכמים בחוזה שבין חברת חסיד לבין חברת הייסף כרוף היו בסך של 10 מיליון ₪.

בנוסף, טענה חברת חסיד כי הנזקים שנגרמו לה היו בסך 8 מיליון ₪.

על כן, טענה חברת חסיד כי יש לפסוק לזכותה פיצויים בסך של כ – 18 מיליון ₪.

בית המשפט קבע כי לא ניתן "לאכול את העוגה ולהשאיר אותה שלמה", כלומר, לא ניתן לתבוע גם פיצויים מוסכמים וגם פיצויים בשל נזקים ממשיים שנגרמו לחברת חסיד. על חסיד לבחור פיצוי אחד מן השניים, ובמצב שבו תביעה חסיד את שני סוגי הפיצויים, יש לראות בתביעותיה כתביעות חלופיות ולפסוק לזכותה את הסכום הגבוה מביניהן.

• אחים חסיד חברה קבלנית לבניה בע"מ נגד רו"ח תמיר סער, הנאמן. ניתן ביום 1/2/17 בביהמ"ש המחוזי בירושלים.