שמואל שריקי גר בבית משותף. שריקי היה הבעלים של 2 יחידות בבית המשותף אשר הוגדרו כמשרדים. שריקי ביצע מספר פעולות הקשורות לרכוש המשותף: פרץ דלת מהמשרד לחדר המדרגות, בנה קיר בחדר ההסקה המשותף של הבית ובנה בו שירותים, סיפח לעצמו חלק מרחבת הבניין המשותף, השתלט על מקלט הבניין וכן השתלט על החנייה בחזית הבית.

שכניו של שריקי, הגישו נגדו תביעה ודרשו לסלק את שריקי מהרכוש המשותף הנ"ל.

חוק המקרקעין, מגדיר "רכוש משותף" כך: כל חלקי הבית המשותף חוץ מן החלקים הרשומים כדירות, ולרבות הקרקע, הגגות, הקירות החיצוניים, המסד, חדרי המדרגות, מעליות, מקלטים, וכן מתקני הסקה או מים וכיוצא באלה המיועדים לשמש את כל בעלי הדירות או מרביתם אפילו הם בתחומי דירה מסוימת.

הרכוש המשותף, מהווה את קניינם של כל בעלי הדירות בבית משותף, ואין למי מהם זכות לעשות בו שימוש ייחודי.

עוד קובע החוק, כי באין הסדר אחר, כל שותף, רשאי להשתמש במקרקעין המשותפים שימוש סביר גם ללא הסכמת שאר השותפים, ובלבד שלא ימנע שימוש כזה משותף אחר.

בית המשפט קבע כי הרחבת המשרד נעשתה שלא בהסכמת שאר בעלי הדירות וחייב את שריקי להרוס את הבנייה ולהשיב את המצב לקדמותו. ביחס לדלת שנפרצה הרי שאין לקבל זאת הואיל וזו פגיעה ברכוש המשותף. לגבי המקלט נקבע כי הוא מיועד לשמש את כלל דיירי הבית בעת חירום ועל כן הורה לשריקי לסלק את חפציו מהמקלט ולאפשר גישה למקלט לכל הדיירים. לגבי החנייה נקבע כי שריקי יכול לחנות ולהשתמש במקום החנייה שיועד לו בלבד.

לסיכום, בעל דירה אינו יכול להשתמש ברכוש משותף, אלא בהסכמת יתר בעלי הדירות. שימוש סביר, אשר ניתן לבצע גם ללא הסכמת יתר בעלי הדירות, מותנה בכך שלא יימנע שימוש ברכוש המשותף מיתר בעלי הדירות. לכן, השתלטות על רכוש משותף, בניית קירות, הצבת ציוד וכיוצא בזה – אסורים.

•           ·תיק 5717-09 רבינוביץ ואחרים נגד שריקי, ניתן ביום 11/12/12 בבית משפט השלום בירושלים.