לאחר שהצדדים חתמו על ההסכם, טען יעקב כי סעיף חלוקת הרווחים נשמט מן ההסכם. לטענתו של יעקב, אורי הטעה אותו והשמיט בכוונה סעיף זה, ועל כן מגיע לו את חלקו ברווח הצבור של החברה, אשר טרם חולק כדיבידנד לבעלי המניות, בסך כ – 900,000 ₪.

בשנת 2013 הגיש יעקב לבית המשפט תביעה, לפיה דרש מאחיו ונתבעים נוספים את חלקו ברווח הצבור בחברה אשר עדיין לא חולק.

המשפט התנהל מספר שנים בבית המשפט כאשר משרדנו ייצג את הנתבעים. המשפט כלל דיונים רבים ונוהל עד תום.

משרדנו טען כנגד התביעה מספר טענות עיקריות: ראשית, לא ניתן להוסיף בדיעבד, לאחר מעשה, סעיף להסכם המחייב חלוקת רווחים. שנית, יעקב חתם על ההסכם מרצונו הטוב והחופשי לאחר שטיוטת החוזה הסופית הועברה אליו מספר ימים לפני חתימת ההסכם. שלישית, הסעיף אשר נמחק מהחוזה הסופי שנחתם, דיבר על כינוס אסיפת דירקטוריון אשר ידון בחלוקת רווחים ולא על חלוקת רווחים, כך שלא ניתן לתבוע את חלוקת הרווחים עצמם.

לאחר מספר שנים מתישות של דיונים בבית המשפט ומתח רב, התקבל ביום 10/4/16 פסק הדין, אשר דחה את תביעתו של יעקב. לקוחותינו זכו בניצחון גורף ומשרדנו גאה לקבל פסק דין משמעותי נוסף של זכייה מלאה עבור לקוחותינו.

• (ת.א. 2093-02-13, יעקב רינות נ' אורי רינות ואח', ביהמ"ש השלום בראשון לציון, ניתן על ידי כב' השופט ארז יקואל ביום 10/4/16).