משפחת רוזנברג ביקשה למכור את ביתה המצוי ביישוב כפרי יוקרתי במרכז הארץ.

משפחת אביטן החליטה לרכוש את הבית ובין הצדדים נחתם הסכם מכר לפיו הבית נמכר למשפחת אביטן במחיר של 5,500,000 ש"ח.

לאחר שהקונים שילמו את מלוא התמורה בעד הבית, קיבלו הקונים את החזקה בבית (קבלת "המפתח"). לכאורה - העסקה הושלמה.

ואולם, לאחר כשבוע קיבלו הקונים להפתעתם, הודעה כי עליהם לשלם חוב של היטל השבחה בסך 150,000 ש"ח.

מאור קיבל מאחיו דירה במתנה בשנת 1981. עורך הדין אשר טיפל בעסקה החתים את הצדדים על מסמכים שונים אך לאחר מכן עזב את הארץ בטרם נרשמה העסקה. השנים עברו ומאור ביקש למכור את דירתו, אולם התברר לו כי יהא עליו להשלים את רישום העסקה בלשכת רישום המקרקעין בטרם יוכל למכור אותה. מאור פנה למשרדנו בשאלה, האם ניתן לרשום את העסקה לאחר שנים רבות כל כך?

כותב המאמר: עו"ד איל צורף

 בעולם העסקים והנדל"ן, נחתמים הרבה מסמכים הנושאים את הכותרת "זכרון דברים".

בדרך כלל, מדובר במסמך ראשוני, אשר מפרט באופן תמציתי את הסכמות הצדדים בקשר לעסקה מסויימת: מהות העסקה, המחיר, שמות הצדדים וחתימות.

כותב המאמר: עו"ד איל צורף

 שרה ואבי הם בני זוג אשר פנו לאחר שמצאו קונים לדירת מגוריהם. מעיון בנסח הטאבו התברר כי שרה ואבי רשומים כחוכרים של הדירה מרשות מקרקעי ישראל.