החברה הוכיחה כי העובד פעל, חודשים ארוכים בטרם התפטר מהחברה, על מנת להקים את עסקו: העובד שכר מבנה תעשייה, רכש מכונה משומשת להדפסה על זכוכית בסך 120,000 ₪ וביסס את עסקו, על חשבון זמן העבודה של החברה.

החברה טענה, כי העובד הרבה לצאת מעבודתו בתירוצים שונים, בשעות העבודה ועל חשבון העבודה, על מנת ללכת ולעבוד בעסקו המתחרה.

החברה טענה, כי העובד הציע ללקוחות החברה מוצרים זהים או דומים לאלה שמספקת החברה.

העובד אף שידל עובד אחר בשם מקסים לוקומסקי לחבור אליו לבית העסק החדש שהקים, ואף ניצל את נוכחותו של מקסים אצל החברה על מנת להמשיך ולשאוב ממנה מידע עסקי פנימי יקר ערך.

בית הדין לעבודה הכריע בטענות החברה ביחס ל – 2 רכיבים עיקריים:

1. גזילת סודות מסחריים, בניגוד לחוק עוולות מסחריות תשנ"ט – 1999;

2. הפרת חובת הנאמנות וחובת תום הלב.

ביחס לגזילת סודות מסחריים, טענה החברה כי העובד עשה שימוש במאגריה, פנה לספקיה ולקוחותיה ואף עשה שימוש בעיצובים שנוצרו במחשבי החברה ולמעשה נגנבו ממנה על ידי העובד לצורך עסקו הפרטי.

לגבי רשימת הלקוחות והספקים, נקבע כי רשימת ספקים או לקוחות תוכר כסודית רק כאשר היא מחזיקה "ערך מוסף" מלבד האיסוף של שמות הלקוחות או הספקים בענף. בית הדין קבע כי לא הוכח כי ברשימת הלקוחות והספקים של החברה יש ערך מוסף מיוחד.

באשר לאיורים ולדוגמאות שעוצבו בחברה, לא הובאו בפני בית הדין ראיות לכך כי מדובר במידע המצוי בידי החברה בלבד.

על כן, דחה בית הדין לעבודה את הטענה בדבר גזילת סודות מסחריים.

בנוגע להפרת חובת הנאמנות ותום הלב, התוצאה היתה הפוכה.

בית הדין קבע כי בין עובד למעביד יש חובות אמון, וכי העובד הפר חובות אלה. העובד שכר מבנה תעשייה לשימושו בעסקו החדש כ – 5 חודשים בטרם סיום עבודתו אצל החברה וכן רכש מכונה לייצור עבודות הזכוכית. העובד אף שידל עובד אחר בחברה (מקסים) לחבור אליו בהקמת העסק החדש.

החברה הצליחה להוכיח, כי העובד לא הקדיש את מלוא מרצו לעבודה ואף ביצע עבודות עבור עסקו הפרטי על חשבונה. בהזדמנות אחת, דיווח העובד על יום מחלה, נסע לעסקו הפרטי והמשיך לעבוד באופן פרטי בביתו.

העובד היה למעשה, "סוס טרויאני", בתוך החברה.

בית הדין לעבודה קבע כי העובד ביצע את הפעולות הנ"ל מבלי ליידע את החברה ומבלי לגלות לה כי חל שינוי ב"מפת האינטרסים" שלו וכי כעת הוא אינו מחוייב רק לעבודתו בחברה, אלא גם (ואולי בעיקר) לפעילות האחרת בעסקו הפרטי.

התנהלותו של העובד היתלה בחברה ובבעליה, חשפה אותה לחשש מריגול תעשייתי ומהימלטות מידע סודי, והתנהגות כזו מהווה הפרה של חובת הגילוי.

התנהגותו של העובד מהווה קיום של חוזה העבודה בחוסר תום לב ותוך הפרת חובת הנאמנות. חוסר תום הלב של העובד חמור עוד יותר נוכח העובדה כי פעולותיו נעשו על חשבון שעות העבודה בחברה.

בשל הפרת חובת הנאמנות ותום הלב מצד העובד, חוייב העובד לשלם לחברה פיצוי בסך 30,000 ₪, כמו כן חוייב העובד בהוצאות משפט ושכ"ט עו"ד לטובת החברה.

• תיק 4354-12-13 א. קרמר דוד בע"מ נ' ניקולאי גליצניקוב, ניתן ביום 9/8/2016 בביה"ד האזורי לעבודה בירושלים.