בשל כך, החברה טענה כי נוצר עיכוב בבנייה המתוכננת על המגרש, עיכוב שגרם לאי שימוש במגרש, הפרשי עלויות בנייה והפסד רווח פוטנציאלי, בסך של 8,830,000 ₪.

בתביעתה, טענה החברה כלפי רמ"י כי מוכר נכס, חייב לגלות לקונה את כל המידע אודות המגרש הנמכר, וכי רמ"י הודתה כי היה בידיה מידע שלא נמסר לחברה. החברה טענה כי מדובר במצג שווא רשלני מצד רמ"י, וכן חוסר תום לב.

רמ"י טענה להגנתה, כי החברה התקשרה בעסקה שמשמעותה השקעה של כ – 35,000,000 ₪, הכוללים תשלום על הקרקע, הוצאות פיתוח ועלויות הבנייה, וזאת מבלי שקיימה בדיקות מינימליות. מסמכי העסקה, מטילים על החברה – הקונה, את החובה לבדוק את הקרקע, לרבות צנרת תת קרקעית. על כן, טענה רמ"י כי החברה התרשלה בעת בדיקת העסקה, וכי יש לה אשם תורם משמעותי.

בית המשפט קבע, כי המצג שהציגה רמ"י, אשר לא כלל את הצינורות התת קרקעיים, על אף שעובדה זו היתה ידועה לרמ"י, מהווה מצג שאינו נכון, או מצג שווא רשלני. בית המשפט קבע כי על רמ"י היה לפרסם במסגרת מסמכי העסקה, כל מידע רלוונטי שעלול להשפיע על הקונה ועל מחיר המגרש.

על כן, גם אם מחדלה של רמ"י לגלות על הצינורות התת קרקעיים לא נעשה בכוונה, עדיין הדבר מהווה רשלנות וחוסר זהירות מצד רמ"י.

ואולם, בית המשפט קבע, כי גם לחברה עצמה, יש אשם תורם לנזקים שנגרמו. החברה לא בדקה ברשויות הרלוונטיות את מצבו התכנוני והמשפטי של המגרש, ואף לא התייעצה עם מומחים מטעמה בקשר להתקשרות. זוהי אינה התנהגות סבירה, ומצופה מהחברה לפנות למומחים לפני החתימה על מסמכי העסקה ולא לאחר מכן.

בנוסף, במסמכי העסקה, הצהירה החברה כי האחריות על בדיקת המצב המשפטי והתכנוני של המגרש חל עליה.

לאור זאת, קבע בית המשפט כי לחברה יש אשם תורם בשיעור של 20%.

כמו כן קבע בית המשפט, כי החברה לא פעלה להקטנת הנזק, קרי, לא המשיכה את הפרוייקט אלא עצרה אותו. החברה לא הביאה טעם מדוע לא שילמה ל"מקורות" עבור העתקת הצנרת, דבר שהיה מאפשר לה להתחיל בבנייה, ואשר היה מקטין את נזקיה.

על כן, בית המשפט קבע כי החברה לא תוכל לקבל פיצוי בגין תקופת העיכוב של הפרוייקט.

בסיכומו של דבר, קבע בית המשפט כי על רמ"י ונתבעים נוספים, לשלם לחברה סך של 2,000,000 ₪ בגין העתקת הצינורות התת קרקעיים, בניכוי אשר תורם של 20%, ובסה"כ 1,600,000 ₪. כמו כן חוייבה רמ"י לשלם לחברה שכ"ט עו"ד בסך 60,000 ₪.

• תיק 5539-11-16 מרכז קניות דוד ויונתן בע"מ נגד רשות מקרקעי ישראל ואחרים, ניתן ביום 5/3/19 בבית המשפט המחוזי בירושלים.

*הערה: על פסק הדין הוגש ערעור לבית המשפט העליון.