כותב המאמר: עו"ד איל צורף 

בנובמבר 2015 פסק בית המשפט השלום בחיפה פסיקה חריגה על פי סעיף 6 לחוק החברות, התשנ"ט - 1999 המכונה "הרמת מסך". במשפט זה, ייצג משרדנו את התובעת.

התובעת חברת CCECC (צ'יינה סיוויל), תאגיד בינלאומי אשר בסיסו בסין, העוסק בעבודות תשתית והנדסה בכל רחבי העולם בהיקף עצום כגון: הקמת גשרים, סלילת מסילות רכבת, הקמת מנהרות ועוד. החברה הסינית ביצעה בישראל בין היתר את פרויקט מנהרות גילון אשר מהוות חלק ממסילת הרכבת בין עכו לכרמיאל. כחלק מהעבודות, החברה השתמשה בברזל על מנת לתמוך את התשתית למנהרות העתידיות. לאחר יציקת תשתית המנהרות ברזל זה יצא משימוש ונמכר לסוחרי פסולת ברזל, להלן הנתבעת, חברת ההובלות בילאל וסחר בע"מ ושני בעליה המחזיקים במלוא מניות החברה.

לטענת התביעה, החוב שעמד על כ- 80 אלף ₪ מעולם לא שולם, אף לא חלקו וכי לכל אורך התקופה הנתבעת, חברת ההובלות בילאל וסחר בע"מ, תירצה את אי תשלום החוב בסיבות שונות ומשונות, החברה רימתה את התובעת ולמעשה גזלה את כספה ורכושה לכאורה. במהלך המשפט הוצג מידע לפיו חברת ההובלות הנתבעת מצויה במצב כלכלי קשה מאוד וייתכן כי היא על סף סגירה, מגרשי הסחר במתכות נסגרו בהוראת המשטרה והיקפי הפעילות שלה צומצמו באופן דרסטי. לאור הנסיבות, טענה התובעת ל"הרמת מסך" כלומר ביקשה לייחס את חוב החברה לבעל מניותיה. במקרה חריג זה, בעלי המניות השתמשו באישיות המשפטית הנפרדת שלהם, באופן שיש בו להונות את התובעת ולקפחה בתור נושה בעת שהתחייבו לשלם עבור המתכת אך בפועל התחמקו מלעשות כן. בנוסף, היות שמדובר בחברה משפחתית, ביקשה התובעת להגדיר את שני האחים המנהלים כאורגנים של החברה המהווים את הדירקטוריון והאחראים לכל הפעולות, כאשר אין ספק כי הם נהנו באופן ישיר מהרווח בעסקה, הונו את התובעת ונהגו בה בחוסר תום לב ובלשון התביעה – מדובר במעשים המקימים עילה לאחריות אישית של בעלי המניות והמנהלים וכן עילה להרמת מסך.

בשבוע שעבר קבע בית משפט השלום בחיפה לאחר שבחן את הראיות וטענות שני הצדדים שהאחריות המלאה לתשלום החוב היא על שלושת הנתבעים - החברה עצמה ושני מנהליה ביחד ולחוד, והצדדים הסכימו להמלצה זו אשר קיבלה תוקף של פסק דין.

לכן, לאור האמור להעיל מדובר בפסיקה חריגה של בית משפט השלום בחיפה. חוק החברות מגן לרוב על ההפרדה שבין החברה לבעליה לכן, מדובר בנטל שקשה מאוד להוכחה. אנו שמחים שהצלחנו להוכיח את הרמת המסך ולשכנע את בית המשפט לחייב באופן אישי את שני מנהליה של החברה, דבר שמבטיח את גביית החוב. לפסק דין זה השלכה רחבה יותר שכן התובעת הינה חברה ציבורית סינית אשר מבצעת בישראל פרוייקטי תשתיות גדולים. פסיקת בית המשפט תוכיח לחברות הזרות בישראל, כי יש דין ויש דיין וכי כספן של חברת זרות המושקע בישראל, אינו הפקר. (ת.א. 28451-08-14 צ'יינה סיוויל נ' הובלות בילאל וסחר בע"מ ואח' ביהמ"ש שלום חיפה, ניתן ביום 4/11/15).