רבים מהעסקים בישראל מאוגדים תחת חברה בע"מ – זוהי למעשה ישות משפטית "מלאכותית" הנבדלת מבעלי מניותיה. במאמר קודם סקרתי את העקרונות של חברה בע"מ.

פעמים רבות חברות שונות משתפות ביניהן פעולה על מנת לקדם אינטרסים משותפים. במאמר זה אסקור כמה מההסכמים הנפוצים שנעשים בין חברות וממה צריך להיזהר.

יאיר ורון הם חברים אשר תמיד חלמו על עסק עצמאי. חבר משותף של השניים הכיר להם את אבי, בעל חברה מצליחה לייבוא ושיווק מותגי אופנה יוקרתיים, אשר ביקש למצוא זכיינים לפתיחת סניף נוסף של החברה.

לאחר מספר שיחות העביר אבי ליאיר ורון "הסכם זיכיון והפצה" אשר התפרש על פני 15 עמודים וכלל דרישות והתחייבויות רבות של יאיר ורון כלפי החברה.

יאיר ורון פנו לייעוץ משפטי בעניין חוזה הזיכיון ושאלו מהם הסעיפים החשובים בחוזה מסוג זה והאם ישנם "מוקשים" שיש לדעת עליהם בחוזה?

אוהד וחגי הם שותפים שווים בחברה בע"מ העוסקת בבנייה טרומית. עם הזמן גדלה החברה וסיפקה מבנים לממשלה, לחברות בנייה ולמוסדות שונים והעסיקה כ – 180 עובדים. מחזורה השנתי של החברה הגיע ל – 40,000,000 ₪.

לפני מספר שנים החליט אוהד כי ברצונו לפרוש מהחברה ולאחר מו"מ חתמו אוהד וחגי על הסכם בו רכש חגי את כל מניותיו של אוהד בחברה בסך של 20,000,000 ₪. מספר שנים לאחר חתימת ההסכם, נזכר אוהד כי הדו"ח הכספי של החברה הראה כי לחברה יש זכות לחלק דיבידנד בסך של 30,000,000 ₪. אוהד הנרעש פנה לחגי ודרש ממנו לקבל את חלקו בדיבידנד, בסך 6,000,000 ₪. חגי מסר לאוהד כי ההסכם ביניהם כלל את כל הנושאים וכי כעת לא ניתן לדרוש ממנו או מהחברה כספים אשר לא הופיעו בהסכם.

רונן עוסק שנים רבות בעבודות בניה, שיפוצים והחזקת מבנים והוא מעסיק צוות של כ – 15 עובדים. בין לקוחותיו של רונן ניתן למצוא בתי אבות, חברות להשכרת נדל"ן, רשת מכללות ארצית ועוד.

מירב הינה הבעלים של חברת מסחרית מצליחה בתחום המיתוג, בין החברות הגדולות בארץ בתחום זה. לקוחות החברה הם חברות נדל"ן גדולות וחברות היי טק הזקוקות למיתוג או מיתוג מחדש.

לפני מספר חודשים קיבלה מירב פניה מאדם בשם אילן אשר סיפר למירב כי הוא ושותפיו עומדים להקים מיזם של התחדשות עירונית במתחם מבוקש במרכז תל אביב, פרוייקט אשר ההיקף הכספי שלו נאמד ב – 70 מיליון ₪.

יצחק הינו איש עסקים ותיק העוסק בתחום הבנייה. שכנו של יצחק, עופר, הינו בעל מפעל תעשייתי המעסיק 300 עובדים. לימים, נקלע עופר לקשיים כלכליים והציע ליצחק לרכוש את המפעל. לאחר דין ודברים סוכם כי יצחק ירכוש את המפעל ואת הקרקע עליה יושב המפעל בסכום כולל של 160 מליון ₪. העסקה כללה את רכישת הפעילות של המפעל, אך לא את חובותיו של עופר לנושים השונים. פעילות המפעל עברה בסופו של דבר, לחברה בע"מ בשם "הארץ המובטחת" אותה הקים יצחק במיוחד לעסקה זו.