מוצרי החברות הזרות היוו חלק משמעותי מאוד מפעילות והכנסות מודל.

בתחילת שנת 2016 נרכשו שתי החברות הזרות על ידי חברה איטלקית בשם F.I.L.A.

לקראת סוף 2016, הודיעו החברות הזרות למודל, על ביטול ההתקשרות עימה ואף הודיעו כי בכוונתן להתחיל ולפעול באמצעות מפיץ חלופי, המתחרה בפעילות מודל. בהחלטה זו של החברות הזרות, היה כדי להסב למודל נזקים עצומים ופגיעה בלתי הפיכה ביכולתה של מודל להמשיך לפעול.

לטענת מודל, החברות הזרות לא היו זכאיות לבטל באופן חד צדדי את מערכת היחסים שבין הצדדים, בשל משך הזמן הארוך שבו פועלים הצדדים יחד, ולאור העובדה כי מודל היא זו אשר בנתה את השוק למוצרי החברות הזרות בישראל.

בהתאם לכך, ביקשה מודל מבית המשפט שיורה על בטלותה של ההודעה על הפסקת העבודה המשותפת בין הצדדים, ולחלופין לפסוק לטובתה פיצוי בסך 5,550,000 ₪.

בית המשפט קבע כי למרות היעדרו של הסכם כתוב, למודל ניתנה בפועל בלעדיות בהפצת מוצרים מסויימים של החברות הזרות.

הואיל ואין הסכם כתוב בין הצדדים, אשר קובע מתי ההסכם יסתיים, הרי שניתן לסיים את ההתקשרות שבין הצדדים במתן הודעה של זמן סביר מראש.

על כן, לחברות הזרות היתה קיימת אפשרות להודיע למודל על ביטול ההתקשרות, וזאת בכפוף למתן הודעה מוקדמת, זמן סביר מראש.

למודל ניתנה התראה של 9.5 חודשים בטרם הסתיימה ההתקשרות בפועל.

האם פרק זמן זה הינו סביר?

בית המשפט קבע כי פרק הזמן אותו יש לראות כ"סביר" לצורך מתן הודעה מוקדמת, הוא תלוי מקרה ונסיבות. לצורך כך, יש לבחון את משך ההתקשרות, היקף הוצאותיו של המפיץ ביחס למוצרים, כיסוי הוצאותיו של המפיץ, יכולתו של המפיץ להפיק רווח במהלך אותה תקופת התקשרות, ועוד.

בענייננו, פעלה מודל עם החברות הזרות תקופה ארוכה מאוד של 34 שנים, במהלכה היא סייעה רבות להחדרת מוצרי החברות הזרות לשוק הישראלי ולטענת מודל, היתה זו מודל אשר בנתה והרחיבה את השם והמוניטין של החברות הזרות בישראל, אשר לפני כן לא היו מוכרות בישראל כלל.

מהראיות שהוצגו בפני בית המשפט עולה כי פעילות מודל מול החברות הזרות, היא אשר הניבה למודל את הרווחים שאיפשרו לה להמשיך ולפעול. הפסקת ההתקשרות בין הצדדים, גרמה למעשה, לקריסתה של מודל.

ואולם, הוכח כי לאחר קבלת ההחלטה של החברות הזרות להפסיק את ההתקשרות עם מודל, לא שינתה מודל את התנהלותה באופן מהותי. מודל לא התנגדה להחלטה של החברות הזרות להעביר את הפצת המוצרים למפיץ אחר. מודל ניסתה להפעיל קשרים על מנת לבטל את ההחלטה על הפסקת ההתקשרות, אולם לא הצליחה בכך.

בהתאם לכלל השיקולים והראיות, הגיע בית המשפט למסקנה כי תקופת ההודעה המוקדמת של 9.5 חודשים היתה תקופה סבירה בנסיבות. בית המשפט אף קבע כי גם אם היתה ניתנת למודל הודעה ארוכה יותר מראש, ספק אם הדבר היה מועיל לאור התנהלותה הפסיבית של מודל.

לאור זאת, דחה בית המשפט את תביעת מודל לביטול ההודעה על הפסקת ההתקשרות, ואף דחה את דרישת מודל לפיצוי בגין נזקיה.

פסק דין זה ממחיש את החובה לערוך הסכמי הפצה בכתב, שבו נקבעת בין היתר, התקופה שבה על הלקוח להודיע למפיץ על סיום ההתקשרות, ומנגנונים שונים להטבת נזקי המפיץ. העדר הסכם כתוב, חושף את שני הצדדים לסיכונים שונים ולצורך בניהול הליך משפטי יקר וממושך.

על פסק הדין הוגש ערעור לבית המשפט העליון, אולם הערעור נדחה.

• תיק 16939-09-17 א.א. מודל אומנות (1972) בע"מ נ' F.I.L.A S.p.A ואחרים, ניתן ביום 4/7/19 בבית המשפט המחוזי מרכז-לוד.