תפריט נגישות

האם ניתן לפסוק פיצוי בסך 44 מיליון ₪ בשל הפרת הסכם?

בשנת 2015 רכש קונצרן סיני ענק בשם "קבוצת השקעות שנחאי ג'יצ'ואן" את חברת שחל טלרפואה הישראלית במטרה להביא את הטכנולוגיה של חברת שחל לסין.

ביום 24/7/2015 נחתם בין שחל לחברה הסינית הסכם מיזוג בשווי של כ- 440 מיליון ₪.

הוסכם בין הצדדים, בין היתר, שהחברה הסינית תעביר לידי נאמן "פיקדון חתימה" בסך שווי של 20% מהעסקה בשני חלקים. עוד הוסכם, שההתחייבות של הצדדים להוציא לפועל את המיזוג בין החברות, ולבצע את כל הפעולות האחרות הנדרשות על פי ההסכם, כפופה להתקיימותם של מספר תנאים. התנאים הינם, בין היתר, היעדר קיומו של צו שיכול להפוך את המיזוג לבלתי חוקי וקבלת אישור מהרפובליקה העממית של סין להוצאת מטבע זר מחוץ למדינה. נקבע, כי קבלת אישור מהרפובליקה העממית של סין הינו תנאי מתלה להשלמת העסקה, בכפוף לכך שהחברה הסינית עשתה "כל מאמץ סביר" לקבלת האישור.

עוד נקבע בהסכם, כי שחל רשאית לבטל את ההסכם במקרה שבו החברה הסינית לא תעביר בזמן את "פיקדון החתימה" ולקבל פיצוי מוסכם השווה ל10% משווי העסקה, כלומר – פיצוי של כ-44 מיליון ₪.

החברה הסינית אכן העבירה את החלק הראשון של תשלום פיקדון החתימה אולם לא העבירה את החלק השני גם לאחר קבלת מספר הארכות מצד חברת שחל. לבסוף, לאחר ששחל פנתה שוב ושוב בדרישה העברת החלק השני, ולאחר שהחברה הסינית לא עשתה כן, הודיעה שחל כי ההסכם בין הצדדים מבוטל.

ביום 20.12.2015 הגישה שחל תביעה לבית המשפט המחוזי בתל אביב במסגרתה היא דרשה לחייב את החברה הסינית בפיצוי המוסכם בסך 44,000,000 ₪.

כאן המקום לציין, כי פיצוי מוסכם אשר נקבע בהסכם, אינו דורש הוכחת נזק כלשהו – ועל כן, במקרה של הפרה אשר מזכה את הצד הנפגע בפיצוי המוסכם, ישולם סכום הפיצוי המוסכם לצד הנפגע, בכפוף לשיקול דעתו של בית המשפט בנוגע לגובה סכומו של הפיצוי המוסכם.

במקרה זה, סכום הפיצוי המוסכם עמד על כ – 44,000,000 ₪ (!), סכום משמעותי לכל הדעות. האם בית המשפט אישר את הפיצוי המוסכם, והאם בית המשפט במקרה זה הפחית את גובה הסכום?

שחל טענה שאי העברת התשלום מהווה הפרה יסודית של ההסכם ומזכה אותה בפיצוי המוסכם וכי תשלום פיקדון החתימה אינו כפוף להתקיימות של תנאי מתלה והיה צריך לעבור לידי הנאמן במועדים הנקובים בהסכם. עוד טענה שחל שגם אם ייקבע כי תשלומי הפיקדון כפופים להתקיימותו של תנאי מתלה, אז החברה הסינית לא עשתה "כל מאמץ סביר" כפי שנדרשה בהסכם.

החברה הסינית טענה מנגד, שאי העברת התשלום אינה מהווה הפרה יסודית של ההסכם, שכן העברת הפיקדון כפופה להתקיימותם של התנאים המתלים. בנוסף, טענה החברה הסינית שלמרות שעשתה כל מאמץ שיכלה היא לא קיבלה את אישור הרשויות הסיניות לצורך הוצאת מטבע זר מהמדינה. בנוסף, טענה החברה הסינית, שבמידה ולמרות הכל ייקבע כי היא הפרה את ההסכם עם שחל, הרי שיש להפחית את סכום הפיצוי המוסכם (אשר עמד על כ- 44 מיליון ₪), שכן לא מתקיים יחס סביר בין הפיצוי לנזק.

בית המשפט פסק כי התשובה לשאלות טמונה בפרשנות ההסכם בין הצדדים. במקרה שלנו, ההסכם בין הצדדים אינו "פשוט וברור" ויש בו סתירות. כך למשל, ההסכם קובע מצד אחד שעל החברה הסינית להעביר את הפיקדון בתאריכים ספציפיים, ללא קשר לתנאי מתלה, אך מצד שני, ההסכם קובע שהתחייבות הצדדים לביצוע כל חיוב מחיובי ההסכם כפופה לקיום התנאים המתלים. לכן, יש לפרש את ההסכם "תוך בחינת מילותיו של ההסכם; מבנהו והיחס בין סעיפיו; כוונת הצדדים; הפרשנות התכליתית של ההסכם; ההיגיון הטמון בו והתנהגות הצדדים לאחר כריתת ההסכם".

בית המשפט פסק כי מקריאה מעמיקה של ההסכם, לשונו מתיישב יותר עם הפרשנות של חברת שחל מאשר עם פרשנות החברה הסינית. לכן, נקבע, שיש לפרש את ההסכם כך שהעברת תשלומי הפיקדון אינה כפופה לתנאי מתלה כזה או אחר, ובכל מקרה לא הוכח כי החברה הסינית עשתה "כל מאמץ סביר" על מנת לעמוד בתנאי המתלה ולקבל את האישורים הנדרשים מרשויות סין.

לגבי הפיצוי המוסכם, פסק בית המשפט כי מידת ההתערבות של בית המשפט בסעיף פיצוי מוסכם הינה חריגה ותיעשה במשורה. במקרה זה, קבע בית המשפט כי לא מדובר במצב חריג, שכן בעסקאות מסוג זה, מנגנון של פיצוי מוסכם הינו מנגנון מקובל וגם שיעור האחוזים אינו חורג מהנורמה.

בהתאם לכך, בית המשפט קיבל את התביעה במלואה, וחייב את החברה הסינית לשלם לשחל את הפיצוי המוסכם בסך של 43,869,477 ש"ח וכן הוצאות משפט ושכ"ט עו"ד בסך של 250,000 ₪.

• תיק 40469-12-15 שחל טלרפואה בע"מ נ' SHANGHAI JICHUAN INVESTMENT CO.LTD (ניתן ביום 18.6.2017 בבית המשפט המחוזי בתל אביב).

כתובת: שד' פל-ים 2, חלונות הסיטי – בניין אשל, חיפה

טלפון:  04-8661112

פקס: 04-8661113