בשנת 2017 נתן בית המשפט המחוזי פסק דין בתביעה שהוגשה כנגד יעקובי ואשר דנה בהפרות אמון מצד יעקובי כנגד החברה, בהיותו מנכ"ל ובעל שליטה בה.

בית המשפט המחוזי קבע כי בשלב מסויים החליטה החברה להעביר חלק מייצור מוצריה לרומניה. לצורך כך התקשרה החברה עם חברה רומנית בשם "אומזי".

התברר, כי יעקובי היה אחד מבעליה של חברת אומזי, וזאת מבלי ליידע את שותפו בכך. עוד התברר, כי חברת אומזי פעלה כמתווך בלבד, והעבודה עצמה בוצעה על ידי קבלני משנה אחרים, תוך השארת דמי תיווך בידי חברת אומזי. כל זאת, מבלי שיעקובי גילה לשותפו אודות קשריו עם חברת אומזי. בכך, ניצל יעקובי פעולה עסקית של החברה, על מנת לגרוף רווחים אישיים, כל זאת מבלי ליידע את שותפו בחברה.

על יסוד ממצאים אלה, קבע בית המשפט המחוזי כי יעקובי הפר את חובות האמון שלו כנושא משרה בחברה.

בית הדין לעבודה, קבע כי ניתן להסתמך על הממצאים שנקבעו בבית המשפט המחוזי, גם לעניין פיצויי הפיטורים של יעקובי.

בית הדין קבע כי יעקובי הפר את חובת האמון שלו לחברה, פעל בניגוד עניינים וניצל לתועלתו האישית הזדמנות עסקית של החברה. הנזק שנגרם לחברה כתוצאה מכך נאמד במאות אלפי שקלים.

נכון כי יעקובי ושותפו קבעו כי בעת פרישה מהחברה יקבל כל אחד פיצויי פיטורים בכל מקרה שהוא. ואולם, סעיף זה בהסכם שבין הצדדים אינו יכול לעמוד שעה שעובד הפר את חובות האמון שלו כלפי החברה באופן בוטה וחמור.

בהתאם לכך, קבע בית הדין כי יעקובי אינו זכאי לקבל מהחברה פיצויי פיטורין בסך 1,061,667 ש"ח. כמו כן, חוייב יעקובי בהוצאות משפט בסך 35,000 ש"ח.

* תיק 30448-10-18 מכנו דין בע"מ נגד עופר יעקובי, ניתן ביום 14.7.19 בבית הדין הארצי לעבודה.