תפריט נגישות

פיצוי בסך 172,728 ₪ לעובד בשל פגם בשימוע

 

יוחאי דגהו ("התובע") עבד בחברת דב לובלינסקי ובנו ייצור והשחזות (1985) בע"מ ("החברה", "הנתבעת") במשך 26 שנה, בתפקיד משחיז סכינים. עבודתו התבצעה בחנות השייכת לנתבעת ברח' קינג ג'ורג' בתל אביב.

מספר שנים לפני פיטוריו של התובע, החל לעבוד בחברה עובד בשם שי. מערכת היחסים בין התובע לבין שי היתה עכורה ומלאה בעימותים מילוליים והטרדות קשות בעלות אופי מיני מצידו של שי.

בשל ההטרדות מצידו של שי, הועבר התובע לעבוד בחנות אחרת של החברה ברח' קיבוץ גלויות, אולם ביום 9/2/15 הועבר לחנות זו גם שי.

בעקבות כך הודיע יוחאי למנהליו כי אין בכוונתו לעבוד במחיצתו של שי וזאת לאור מסכת ההטרדות לה היה חשוף. ביום 16/2/15 קיבל יוחאי מכתב זימון לשימוע בו כתבה החברה כי היא שוקלת לסיים את העסקתו של יוחאי בחברה בשל "התפרצויות קשות כלפי עובדים", "הפעלת טרור של ממש", וטענות דומות מסוג זה.

השימוע נקבע ליום 18/2/15. במהלך השימוע, נציגי החברה סירבו לפרט בפני יוחאי מהם אותם מקרים של "התפרצויות אלימות" כלפי עובדי החברה ואף לא הביאו דוגמאות ליתר הטענות שנטענו כלפי יוחאי בזימון לשימוע.

במהלך השימוע ביקש יוחאי כי שי לא יעבוד באותו מקום עבודה בו הוא עובד, אך נציגי הנתבעת הודיעו לו כי זוהי החלטתם הניהולית. בנסיבות שנוצרו, לא נותרה ליוחאי אלא לקבל את הצעת הנתבעת, להתפטר ולקבל את כל הזכויות המגיעות לו בגין תקופת עבודתו.

בית הדין סקר את המצב המשפטי ביחס לשימוע וקבע כי מיד בתחילת ישיבת השימוע שנערך ליוחאי, ביקשה אישתו של יוחאי לקבל פירוט של כל המעשים שיוחסו לו. לאור חומרת הטענות שהופנו ליוחאי, היה יוחאי זכאי לקבל מהחברה פירוט של אותם מעשים, על מנת שיוכל להתגונן כראוי. פירוט זה, היה צריך לכלול דוגמאות קונקרטיות להתנהגות החמורה שיוחסה לו שהוגדרה כ"טרור של ממש", לרבות תאריכים, פירוט אירועים ספציפיים ותלונות שהוגשו בעניין. הדבר לא נעשה, ודרישתם של התובע ואשתו לקבל דוגמאות נענתה שהחברה אינה צריכה לתת דוגמאות.

בית הדין קבע כי התנהלות הנתבעת בהליך השימוע לא רק מצביעה על חוסר הבנה בסיסי של ההליך, אלא פגעה באופן מהותי בזכות הטיעון של התובע, שנאלץ להתמודד עם טענות חמורות, מבלי שהובאה בפניו כל דוגמה מוחשית לכך. הדברים מקבלים משנה חשיבות לא רק לנוכח חומרת הטענות, אלא גם לנוכח העובדה שמדובר בעובד שעבד כל חייו הבוגרים באותו מקום עבודה, משך 26 שנים תמימות.

בית הדין אף קבע כי טענתו של יוחאי אודות הטרדה מינית, כלל לא נדונה.

בית הדין קבע כי השימוע השיג את המטרה של היפרדות הצדדים זה מזה, אך לא התקיים כל בירור בטענותיה החמורות של החברה כלפי יוחאי, ולא התקיים כל בירור בנוגע לטענות יוחאי להטרדה מינית. ייתכן, כי לו הדברים היו נדונים ומתבררים, תוצאת השימוע הייתה שונה. בית הדין קבע כי לאור תקופת עבודתו הארוכה של יוחאי בחברה, מן הראוי היה כי החברה תנהג אחרת כלפיו.

בית הדין קבע כי מגיע ליוחאי פיצוי בשל הליך שימוע פגום, ולאור תקופת עבודתו הארוכה של יוחאי בחברה, קבע כי החברה תשלם ליוחאי פיצוי בסך 12 משכורות, ובסה"כ 172,728 ₪.

כמו כן חוייבה החברה לשלם ליוחאי פיצוי בסך 60,000 ₪ בגין אי טיפול ואי בירור תלונות התובע בנושא הטרדה מינית, וכן חוייבה לשלם ליוחאי השתתפות בשכ"ט עו"ד בסך 25,000 ₪.

שני הצדדים הגישו ערעורים על פסק הדין לבית הדין הארצי לעבודה. בית הדין הארצי הפחית במקצת את סכום הפיצוי הכולל שנפסק לטובת העובד והעמיד אותו על סך של 175,000 ש"ח, בצירוף שכ"ט עו"ד שנפסק בערכאה הראשונה בסך 25,000 ש"ח. 

 

* תיק 41811-10-15, יוחאי דגהו נגד דב לובלינסקי ובנו ייצור והשחזות (1985) בע"מ, ניתן ביום 27/8/18 בבית הדין האזורי לעבודה בתל אביב.

* תיק 41755-09-18, 35391-10-18, יוחאי דגהו נ' דב לובלינסקי ובנו ייצור והשחזות (1985) בע"מ, ניתן ביום 3/11/19 בבית הדין הארצי לעבודה בירושלים.

 

כתובת: שד' פל-ים 2, חלונות הסיטי – בניין אשל, חיפה

טלפון:  04-8661112

פקס: 04-8661113