בהסכם העבודה שנחתם על ידי חן והחברה, נקבע כי באם חן תסיים את עבודתה בחברה או שעבודתה תופסק בשל בעיות התנהלות או בעיות משמעת, וזאת בטרם חלפו 4 שנים ממועד תחילת העסקתה, תהא חן חייבת להשיב לחברה את עלות הכשרתה שנקבעה בהסכם בסך 30,000 ₪.
חן עבדה בחברה תקופה של מספר חודשים, ופוטרה בשל סירובה לבצע עבודות ניקיון כקבוע בהסכם העבודה, וכן בשל זלזול בעבודה בניגוד להסכם העבודה שבין הצדדים. מספר חודשים לאחר פיטוריה, פתחה חן עסק עצמאי העוסק בעיצוב גבות, אשר מתחרה בחברה.
החברה הגישה כנגד חן תביעה ובה דרשה מחן, בין היתר, פיצוי בסך 30,000 ₪ בגין הכשרתה, כקבוע בהסכם העבודה שבין הצדדים.
חן מצידה, הגישה נגד החברה תביעה שכנגד, ובה טענה כי על החברה לפצותה בשל אי מסירת הודעה על תנאי העסקה, פיטורים שלא כדין וללא עריכת שימוע ועוד.
בית המשפט ניתח את העלויות של תקופת ההכשרה, וקבע כי עלות ההכשרה הינה 18,000 ₪.
עוד קבע בית הדין, כי חן נהגה בחוסר תום לב, כיוון שעשתה כל מה שיכלה על מנת לגרום לפיטוריה ועל מנת שתוכל לפתוח עסק עצמאי משלה, שיתחרה בחברה. בית הדין קבע כי לעובד יש חובת תום לב ונאמנות כלפי מעסיקו.
בסופו של יום, חייב בית הדין את חן לשלם לחברה את הסך של 18,000 ₪, עלות ההכשרה כפי שנקבעה על ידי בית הדין, וכן שכר טרחת עו"ד והוצאות משפט.
תביעתה הנגדית של חן כנגד החברה – נדחתה כולה, שכן נקבע כי הסכם העבודה הכיל את כל הסעיפים הנדרשים על פי חוק הודעה לעובד, וכי לא נפל פגם בפיטוריה של חן. יתר טענותיה של חן נדחו אף הן.

• תיק 33622-05-16 יוסף ס.א.ל. בע"מ נ' חן שמש, ניתן ביום 1/5/18 בבית הדין האזורי לעבודה בתל אביב.