ראשית, נבהיר מהו סעיף "גב אל גב": מזמין כלשהו מבקש לבצע עבודות בנייה כלשהן. המזמין שוכר קבלן ראשי, אשר מתחייב לבצע את כל העבודות בפרוייקט. הקבלן הראשי שוכר קבלני משנה לביצוע עבודות חשמל, אינסטלציה, גמר, וכו'.

בהסכם שבין הקבלן הראשי לקבלן המשנה, נרשם סעיף שאומר שהקבלן הראשי ישלם לקבלן המשנה, רק לאחר קבלת כספים מהמזמין. סעיף זה אמור להגן על הקבלן הראשי, מפני מקרים בהם המזמין יסרב לשלם לו אך למרות זאת המזמין יהא חייב לשלם לקבלן המשנה, וכך עלול להפסיד כספים או לקרוס כליל.

רונן עוסק שנים רבות בעבודות בניה, שיפוצים והחזקת מבנים והוא מעסיק צוות של כ – 15 עובדים. בין לקוחותיו של רונן ניתן למצוא בתי אבות, חברות להשכרת נדל"ן, רשת מכללות ארצית ועוד.

אוהד וחגי הם שותפים שווים בחברה בע"מ העוסקת בבנייה טרומית. עם הזמן גדלה החברה וסיפקה מבנים לממשלה, לחברות בנייה ולמוסדות שונים והעסיקה כ – 180 עובדים. מחזורה השנתי של החברה הגיע ל – 40,000,000 ₪.

לפני מספר שנים החליט אוהד כי ברצונו לפרוש מהחברה ולאחר מו"מ חתמו אוהד וחגי על הסכם בו רכש חגי את כל מניותיו של אוהד בחברה בסך של 20,000,000 ₪. מספר שנים לאחר חתימת ההסכם, נזכר אוהד כי הדו"ח הכספי של החברה הראה כי לחברה יש זכות לחלק דיבידנד בסך של 30,000,000 ₪. אוהד הנרעש פנה לחגי ודרש ממנו לקבל את חלקו בדיבידנד, בסך 6,000,000 ₪. חגי מסר לאוהד כי ההסכם ביניהם כלל את כל הנושאים וכי כעת לא ניתן לדרוש ממנו או מהחברה כספים אשר לא הופיעו בהסכם.

יאיר ורון הם חברים אשר תמיד חלמו על עסק עצמאי. חבר משותף של השניים הכיר להם את אבי, בעל חברה מצליחה לייבוא ושיווק מותגי אופנה יוקרתיים, אשר ביקש למצוא זכיינים לפתיחת סניף נוסף של החברה.

לאחר מספר שיחות העביר אבי ליאיר ורון "הסכם זיכיון והפצה" אשר התפרש על פני 15 עמודים וכלל דרישות והתחייבויות רבות של יאיר ורון כלפי החברה.

יאיר ורון פנו לייעוץ משפטי בעניין חוזה הזיכיון ושאלו מהם הסעיפים החשובים בחוזה מסוג זה והאם ישנם "מוקשים" שיש לדעת עליהם בחוזה?

רבים מהעסקים בישראל מאוגדים תחת חברה בע"מ – זוהי למעשה ישות משפטית "מלאכותית" הנבדלת מבעלי מניותיה. במאמר קודם סקרתי את העקרונות של חברה בע"מ.

פעמים רבות חברות שונות משתפות ביניהן פעולה על מנת לקדם אינטרסים משותפים. במאמר זה אסקור כמה מההסכמים הנפוצים שנעשים בין חברות וממה צריך להיזהר.

עמוד 5 מתוך 5