תביעה ע"ס 15,721,560 ₪ בשל הפרת הסכם לרכישת ברזל

חברת שיכון ובינוי - סולל בונה (תשתיות) בע"מ, התקשרה בשנת 2011 בהסכם עם חברת פקר ברזל בניין, לאספקת 20,000 טון ברזל לאתרי הבנייה של שיכון ובינוי ברחבי הארץ.

בפועל, למרות התחייבותה של שיכון ובינוי, היא הזמינה מפקר 14,616 טון ברזל בלבד, והחל מאפריל 2014 הפסיקה לבצע הזמנות של ברזל, והחלה להזמין ברזל מספקים אחרים.

פקר הגישה תביעה לבית המשפט, במסגרתה טענה כי יש לחייב את שיכון ובינוי לשלם לה כ – 5.5 מליון ₪ בגין סחורה שסופקה וטרם שולמה, וכן סך של כ – 10 מליון ₪ בגין יתרת הברזל שטרם הוזמנה או בגין אובדן הרווח שנגרם לפקר עקב אי הזמנת יתרת הברזל.

אחת מהטענות של שיכון ובינוי היתה, כי בהסכם שבין הצדדים לא נקבע טווח הזמן שבו על שיכון ובינוי להזמין את כמות הברזל הנקובה בהסכם. שיכון ובינוי הסתמכו על סעיף בהסכם אשר קבע כי "הברזל יסופק על ידי הספק לאתרי הפרוייקטים של סולל בונה מעת לעת, על פי קצב, סוגים וכמויות אשר ייקבעו על ידי סולל בונה ובהתאם להוראותיה".

פקר, הפנתה לסעיף אחר בהסכם, אשר קבע כי "סך התמורה שתשולם בפועל תחושב על בסיס סוגי הברזל שיסופקו בפועל ועל יסוד המחירים הנקובים בהסכם, כאשר יעשה הכל שיסופק לפני תום השנה".

שיכון ובינוי טענה כי היא רשאית להזמין ברזל מפקר ללא כל הגבלת זמן, גם כיום, גם בעוד 10 שנים, וגם בעוד עשרות שנים קדימה. לכן, שיכון ובינוי טענה כי לא היתה מצידה כל הפרת הסכם בכך שעדיין לא הזמינה את יתרת הברזל מפקר.

בית המשפט לא קיבל טענה זו, וקבע כי אם נקבל את טענתה של שיכון ובינוי לגבי היעדר מסגרת זמן להזמנת הברזל, הרי שהדבר מרוקן מתוכן את התחייבותה של שיכון ובינוי לרכוש 20,000 טון מפקר. כמו כן, הדבר אינו מתיישב עם הסכמת הצדדים כי ייעשה הכל שהברזל יסופק עד סוף השנה.

בית המשפט קבע כי באם לא נקבע מועד מוגדר לביצוע ההסכם, יש לקיימו תוך זמן סביר, וזאת  בהתאם לסעיף 41 לחוק החוזים.

במקרה שלפנינו, האספקה החלה בשנת 2012 והצדדים קבעו כי ייעשה הכל שהברזל יסופק לפי תום השנה, קרי עד סוף 2012.

על כן, בית המשפט קבע כי זמן סביר לקיום ההסכם (הזמנת הברזל בכמות של 20,000 טון) הוא שנתיים-שלוש.

מכאן, ששיכון ובינוי הפרה את התחייבותה לרכוש 20,000 טון מפקר, הואיל והיא רכשה רק 14,616 טון.

על כן, בנוסף לתשלום הברזל שסופק לשיכון ובינוי וטרם שולם (כ – 5.5 מליון ש"ח), קבע בית המשפט כי על שיכון ובינוי לשלם לפקר פיצויים, בשל הרווח שנמנע מפקר בשל הפרת התחייבותה של שיכון ובינוי לרכוש ממנה את כמות הברזל המוסכמת (כ – 3.6 מליון ש"ח).

 

לסיכום, שיכון ובינוי חוייבה לשלם לפקר סך כולל של 8,475,441 ₪ וכן שכ"ט עו"ד בסך 110,000 ₪.

 

 

  • תיק 60431-11-17 פקר ברזל בנין בע"מ נ' שיכון ובינוי – סולל בונה (תשתיות) בע"מ, ניתן ביום 23/8/2022 בבית המשפט המחוזי בלוד.