גבריאל עטיאס עבד כמנהל מוסך 11 שנים, עבור חברת כ.ש. מרכזי תפעול לרכב בע"מ ("החברה"). החברה מפעילה מספר מוסכים, וגבריאל הועסק כמנהל המוסך בחולון. שכרו הבסיסי של גבריאל עמד על 20,000 ₪ בחודש.

במהלך השנים ביצע גבריאל עבור החברה עבודה בשעות נוספות, ולאחר סיום עבודתו אצל החברה, הגיש כנגד החברה תביעה לבית הדין לעבודה שכללה תשלום עבור שעות נוספות בסך 353,283 ₪.

חן דיכטר הגיעה לראיון עבודה בחברת צריכה ומיגון ישיר בע"מ ("החברה"), בעקבות הצעת עבודה שפרסמה החברה לתפקיד מוקדנית מכירות בטלפון. במועד ראיון העבודה היתה חן בחודש השני להריונה. חן עברה מספר ראיונות עבודה ונמצאה מתאימה לעבודה המוצעת.

ולדימיר בקמן עבד כ – 9 שנים אצל חברת איילת השחר ביטחון ("החברה"). ולדימיר הגיש כנגד החברה תביעה שכללה רכיבים שונים, ובין היתר תבע ולדימיר פיצוי בסך 70,000 ₪ בשל פגמים שנפלו לטענתו בהליך פיטוריו ובשל היעדר שימוע כדין.

החברה מצידה טענה כי נמסרה לולדימיר הזמנה לשימוע, וכי ולדימיר לא התייצב לשימוע ועל כן, לא נערך לא שימוע כדין. החברה ביקשה מבית הדין לדחות את טענותיו של ולדימיר בכל הקשור לשימוע והליך פיטוריו.

אבירם ארביב, רואה חשבון בהשכלתו, עבד בחברת סלקט בע"מ ("החברה") כמנהל כספים החל משנת 2006 וכיהן בחברה אף בתפקידים נוספים. הצדדים חתמו על הסכם עבודה ביום 17/1/2006, בחודש 2/2006 החל אבירם לעבוד בחברה.

שכרו של אבירם בחברה היה בתחילה 13,500 ₪ ושכר זה הועלה בהדרגה לסך של 48,100 ₪ נכון לחודש 1/2013.

כרמלה הועסקה בחברת דואר ישראל כ – 7 שנים, בתפקיד מיון מכתבים וחלוקתם. כרמלה הגישה תביעה כנגד חברת דואר ישראל במסגרתה טענה כי נגרמה לה עוגמת נפש רבה כתוצאה מתנאי עבודתה. כרמלה טענה כי מקום עבודתה היה מבנה טרומי קטן, אשר לא היה מחובר לחשמל או למים. על כן, נאלצה כרמלה לטענתה, לעבוד ללא תאורה ראוייה, ללא הגנה מהחום בקיץ או מהקור בחורף, ללא מים לשתיה ואף ללא שירותים במרחק סביר.

חן שמש עבדה בחברת קוסמטיקה בשם יוסף ס.א.ל. בע"מ.

על פי הסכם העבודה שבין הצדדים, התחייבה החברה להכשיר את חן בשיטה מיוחדת לעיצוב גבות הנקראת "שיטת השערה". ההכשרה שעברה חן היתה הכשרה שעלותה גבוהה ואשר דרשה ציוד מיוחד ויקר.