מטרתו של חוק עבודת נשים בישראל הינה להגן על עובדות ועובדים בתקופות רגישות בחייהם, כגון הריון, טיפולי פוריות ולידה, תוך התייחסות לזכויותיהם התעסוקתיות בתקופות אלו.

פסק דין שניתן לאחרונה עסק בעובדת אשר עבדה כשנתיים באולם ארועים בתפקידי אדמיניסטרציה ומכירות עד אשר פוטרה במהלך התקופה שבה הודיעה למעסיקיה על הליך הפונדקאות.

חברת אוריין ש.מ. בע"מ עוסקת בשילוח בינלאומי, לוגיסטיקה והפצה פנים-ארצית. סמי דדון סיפק לאוריין שירותים בתחום ניהול הסניפים וניהול לקוחות אסטרטגיים. במשך 9 שנים הוא ניהל סניפים של החברה, ניהל את מחלקת הלקוחות האסטרטגיים והשתתף בתהליכי גיוס ושימור לקוחות. את השירותים העניק דדון באמצעות  חברה שבבעלותו.

הדרישה להעניק שירותים באמצעות חברה בבעלותו של דדון הגיעה מחברת אוריין, על מנת להדגיש ולהבהיר כי שירותיו ניתנים כפרילאנסר ולא כעובד. 

עזריאל וינשטיין העניק שירותים כמדריך טיולים ומלווה קבוצות מטיילים בחו"ל, עבור חברת איסתא. בתקופה זו נתן עזריאל שירותים גם  לחברות תיירות נוספות. תמורת שירותיו, קיבל עזריאל מאיסתא שכר יומי שחולק לתשלום נמוך בתלוש שכר ולתשלום אש"ל במזומן.

מריטו ג'מבר עבדה ברשת המרכולים "חצי חינם" במשך 9.5 שנים.

בשנת 2021, כ-6.5 שנים לאחר פיטוריה, הגישה מריטו תביעה לבית הדין לעבודה, בה טענה כי פוטרה שלא כדין בעקבות התעמרות מצד מנהלה הישיר, שהתנהג כלפיה בצורה גזענית ומפלה. היא דרשה פיצויים בסך 400,000 ש"ח בגין נזקי גוף, פיצויי פיטורים, דמי הודעה מוקדמת וזכויות נוספות.

בשנים האחרונות אנו עדים לעלייה בכמות העובדים שמבצעים את עבודתם מהבית, מגמה שהתחזקה בתקופת הקורונה. וכך, החלו להתעורר שאלות משפטיות חדשות הנוגעות לזכויות עובדים שעובדים מרחוק. אחת השאלות המרכזיות היא האם עובדים אלה זכאים להחזר הוצאות שנגרמות להם כתוצאה מהעבודה מהבית, כגון הוצאות תקורה (חשמל, אינטרנט וכו') או הוצאות נסיעה לעבודה. פסק דין שניתן ממש לאחרונה עסק בדיוק בשאלות הללו.

זובאס אמילייוס, אזרח ליטא, עבד כשוער בקבוצת "בני יהודה תל אביב" במשך ארבע עונות, בין השנים 2016 ל-2020. בסיום תקופת העסקתו, טען כי המעסיקה, עמותת בני יהודה תל אביב (2003), לא שילמה לו את הזכויות הסוציאליות המגיעות לו, כולל פיצויי פיטורים, גמר חשבון, והפרשים אחרים הנובעים משכרו.

עוד טען כי שכרו פוצל לרכיבים פיקטיביים, שכללו תשלומים עבור כלכלה, אף על פי שסופקה לו מחייה מלאה במהלך כל תקופת העסקתו (ועל כן תמוה רכיב זה המצויין בתלוש השכר). הוא טען כי מטרת הרכיבים הפיקטיביים הינה להקטין את הסכומים שהוא זכאי להם בגין זכויות סוציאליות, כגון פיצויי פיטורים והפרשות לפנסיה.