מולה סחנובסקי עבדה כמנהלת אבטחת איכות בחברה בשם אמרז בע"מ העוסקת בייצור מוצרי פלסטיק, כ – 6 שנים (להלן: "החברה" או "המפעל").

לאחר סיום העסקתה בחברה, הגישה מולה תביעה, שבמרכזה עמדה טענת מולה כי החברה חייבת לה 360,751 ₪ עבור עבודה בשעות נוספות.

מולה הועסקה בחברה במשרה מלאה, 5 ימים בשבוע, וביום שישי – לסירוגין, כך שבכל חודש עבדה שני ימי שישי.

שכרה של מולה היה 16,500 ₪ ברוטו לחודש. כמו כן, קיבלה מולה משכורת 13, בכל שנה.

עבד אלכרים שרף עבד כ – 16 שנה בשותפות הנקראת "משק לויט". משק לויט הינה שותפות העוסקת בגידול ושיווק פירות. אין חולק כי על הצדדים חלים צווי ההרחבה בענף החקלאות. התובע הועסק מיום 1/5/99 ועד לפיטוריו ביום 15/11/15.
כחודש לאחר פיטוריו, ביום 21/12/15, נפגשו הצדדים, וחתמו בפני עורך דין, על הסכם לסיום יחסי עבודה, במסגרתו שולמו לתובע 118,331 ₪ ב – 4 שיקים.
במסגרת ההסכם, הצהיר התובע כי קיבל את כל המגיע לו ממעסיקו וכי לא תהיינה לו כל תביעה ו/או דרישה אחרת כלפיה. לאחר שהמעסיק שילם לעבד את מלוא התשלום ע"פ הסכם סיום העבודה, הגיש עבד תביעה כנגד המעסיק ע"ס כ - 180,000 ש"ח. 

אנטון מנקייב עבד בחברת וואן וויי בע"מ, אשר עסקה בצביעה של בדי ג'ינס בשיטה ייחודית ("החברה").

אנטון הועסק תחילה כשכיר, ולאחר מכן הועסק כ – 6.5 שנים בתור קבלן עצמאי אשר קיבל תשלום כנגד חשבוניות מס.

לאחר סיום ההתקשרות בין הצדדים, הגיש אנטון כנגד החברה תביעה לבית הדין האזורי לעבודה, במסגרתה טען כי בין הצדדים שררו יחסי עובד-מעסיק, בכל הקשור לתקופה בת 6.5 השנים, בה ההתקשרות בין הצדדים היתה של קבלן עצמאי-לקוח.

אמין סליימה עבד במסעדה בשם "רוי" בעיר אשדוד, כ – 5 שנים, מחודש 8/2007 ועד לחודש 12/2012, כעובד מטבח.

אמין טען כי עבד שעות נוספות וכי לא שולם לו גמול בגין שעות נוספות. על כן, טען אמין כי מגיע לו תשלום בסך 309,814 ₪ בגין שעות נוספות.

אין מחלוקת בין הצדדים כי אמין הועסק במסעדה 302 שעות בחודש; אין מחלוקת גם על גובה שכרו של אמין כפי שהוא משתקף בתלושי השכר.

רענן אלרגנד עבד בחברת נורדן טכנולוגיות בע"מ בתפקיד חשב, במשך למעלה משמונה שנים.

במרץ 2012 החליט דירקטוריון החברה שיש לערוך הסכם עבודה מסודר עם רענן ולשם כך הוקמה ועדת ביקורת.

במהלך תקופת העבודה נוהל משא ומתן בין רענן למנכ"ל החברה בגין תנאי העסקתו של רענן.

ברק בלימה עבד כ – 4 שנים כמאבטח בחברת מיקוד שמירה. בפועל, ביצע ברק תפקיד של מאבטח ביחידת השמירה של ראש הממשלה ומשפחתו.

לאחר סיום עבודתו של ברק, הגיש ברק תביעה כנגד מעסיקתו לשעבר, במסגרתה טען טענות שונות ובין היתר, כי עבד בשעות נוספות ולא קיבל שכר על כך.