כחלק מ"אסטרטגיית היציאה" ממשבר הקורונה, אשר אמורה להחזיר את המשק הישראלי לפעילות מלאה באופן הדרגתי, בוצעו ביום 19/4/2020 שינויים בתקנות שעת חירום, העוסקות במקומות עבודה ובחובות מעסיקים במשבר הקורונה.

אנו מודעים לכך כי השינויים התכופים בתקנות שעת החירום עלולות להביא לבלבול ולאי וודאות ובמאמר זה נעשה כמיטב יכולתנו לעשות סדר בדברים ולפשט את הדברים ככל שניתן.

אתמול, 1/4/2020, נכנסו לתוקף תיקונים לתקנות שעת חירום, העוסקות במקומות עבודה ובחובות מעסיקים במשבר הקורונה.

להלן עיקרי הדברים:

ממשלת ישראל הוציאה בתקופה האחרונה כמות לא מבוטלת של תקנות לשעת חירום בעקבות משבר הקורונה.

בעקבות שאלות רבות של לקוחותינו, אנו מביאים לכם תמצית התקנות העוסקות במקומות עבודה – מותר ואסור.

מערכת יחסי העבודה שבין העובד למעסיק, מושתתת על ההסכמה של שני הצדדים, המעסיק – לספק עבודה לעובד, והעובד – לבצע את העבודה אותה המעסיק מספק לו. הסכמה זו לעיתים מועלית על הכתב בהסכם עבודה אישי בין הצדדים.

רונית מזרחי העניקה שירותי מיחשוב ותיכנות לחברת הביטוח "מנורה מבטחים" (להלן: "מנורה" או "החברה"). ההתקשרות בין הצדדים ארכה כ – 9 שנים, מיום 1/5/07 ועד ליום 6/9/16.

בתחילת ההתקשרות, נחתם בין הצדדים הסכם שקבע כי רונית תהא קבלן עצמאי, לא תהיינה לה כל זכויות של עובדת והיא לא תהיה זכאית לתשלום הטבות וזכויות סוציאליות.

בן ציון ירושלמי שימש כמוביל ומפיץ עצמאי של עיתוני ידיעות אחרונות החל משנת 1973 ועד לשנת 2015, כ - 42 שנים.

לאחר סיום ההתקשרות בין הצדדים, הגיש ירושלמי תביעה לבית הדין לעבודה ע"ס 585,631 ₪, במסגרתה טען כי בין הצדדים התקיימו יחסי עובד-מעסיק, ועל כן, על ידיעות אחרונות לשלם לו את מלוא זכויותיו הסוציאליות לרבות פיצויי פיטורים.