רונית מזרחי העניקה שירותי מיחשוב ותיכנות לחברת הביטוח "מנורה מבטחים" (להלן: "מנורה" או "החברה"). ההתקשרות בין הצדדים ארכה כ – 9 שנים, מיום 1/5/07 ועד ליום 6/9/16.

בתחילת ההתקשרות, נחתם בין הצדדים הסכם שקבע כי רונית תהא קבלן עצמאי, לא תהיינה לה כל זכויות של עובדת והיא לא תהיה זכאית לתשלום הטבות וזכויות סוציאליות.

בן ציון ירושלמי שימש כמוביל ומפיץ עצמאי של עיתוני ידיעות אחרונות החל משנת 1973 ועד לשנת 2015, כ - 42 שנים.

לאחר סיום ההתקשרות בין הצדדים, הגיש ירושלמי תביעה לבית הדין לעבודה ע"ס 585,631 ₪, במסגרתה טען כי בין הצדדים התקיימו יחסי עובד-מעסיק, ועל כן, על ידיעות אחרונות לשלם לו את מלוא זכויותיו הסוציאליות לרבות פיצויי פיטורים.

עופר יעקובי כיהן כמנכ"ל בחברת מכנו דין בע"מ ("החברה") כ - 16 שנים, עד שנת 2012. בנוסף, היה יעקובי בעלים של כ – 50% ממניות החברה.

בשלב מסויים עלו היחסים שבין יעקובי לשותפו בחברה על שירטון, והשניים הגישו תביעות רבות זה כנגד זה.

בתביעה שלפנינו שהוגשה לבית הדין לעבודה, תבע יעקובי מהחברה, פיצויי פיטורים בסך 1,061,667 ש"ח. אין מחלוקת כי אלה פיצויי הפיטורים שהגיעו ליעקובי, שכן בהסכם משנת 2009 שבין הצדדים קבעו הצדדים כי הזכאות לפיצויי פיטורים היא ללא תנאי, ואלה ישולמו בכל מקרה עם סיום עבודתו של אחד מבעלי המניות, קרי יעקובי ושותפו.

אבי לוי עבד בחברת הביטוח "איילון" ("החברה") בתפקיד אנליסט, כשנתיים ו – 5 חודשים. לאחר סיום עבודתו, טען לוי כי במהלך עבודתו, ביצע מספר רב של שעות נוספות, בגינן לא קיבל כל תמורה מהחברה, ובשל כך הגיש תביעה לבית הדין לעבודה.

החברה טענה מנגד, כי התובע לא ביצע שעות נוספות, ובכל מקרה, לא קיבל אישור מראש מהממונה עליו, לבצע שעות נוספות.

אין מחלוקת כי היו חודשים בהם נכח לוי בעבודה מעבר לשעות העבודה הרגילות. השאלה העיקרית בתיק זה, היא האם צודק לוי, כי שהייה בעבודה מעבר לשעות העבודה הרגילות, מזכה אותו בגמול עבור עבודה בשעות נוספות?

חברת אטורה תעשיות בע"מ, אשר עוסקת בייצור חוטים אלסטיים עבור מוצרי הגיינה, העסיקה מנכ"ל בשם יורם שטרית, כ – 12.5 שנים. לפני סיום העסקתו של העובד, חשדה החברה כי העובד נטל ממנה כספים ללא הרשאה, בסכומים ניכרים.

בהתאם לכך, זימנה החברה את העובד לשימוע, אולם העובד לא הופיע לשימוע, והשימוע בוצע בהעדרו והוחלט על פיטוריו.

במכתב הפיטורים הודיעה החברה לעובד כי פיטוריו נעשים על רקע של מעילה ארוכת שנים בכספי החברה, בסכומים ניכרים, דבר אשר מהווה הפרת אמונים חמורה. על כן, החברה פיטרה את העובד באופן מיידי ללא תשלום פיצויי פיטורים וללא תשלום חלף הודעה מוקדמת.

יאן גולצמן ("העובד" או "התובע") עבד כשוער (doorman) במלון דיוויד אינטרקונטיננטל בתל אביב, כשנתיים, בשנים 2013 - 2015. העובד פוטר מעבודתו ביום 10/92015, והגיש תביעה כנגד המלון ע"ס 120,000 ש"ח, בטענה כי פיטוריו נעשו שלא כדין ובגלל דרישתו לקבל כיסא לישיבה במהלך עבודתו, בהתאם לחוק הזכות לעבודה בישיבה.