לאחר כ-20 שנות עבודה באיסתא, הגיש עזריאל תביעה לבית הדין האזורי לעבודה, תבע עזריאל את איסתא ישראל בע"מ, בטענה לקיום יחסי עובד- מעסיק. עזריאל טען כי יש לראות את כל שעות עבודתו כשעות עבודה של עובד שכיר ולשלם לו שעות נוספות בהתאם. התביעה כוללת תביעה של מספר רכיבים  כספיים על רקע תנאי העסקה, ביניהם תשלומי שעות נוספות ועבודה במנוחה השבועית.

איסתא העלתה מספר טענות כנגד טענותיו של עזריאל שבמרכזן:

1. היעדר יחסי עובד-מעסיק: איסתא טענה שעזריאל לא היה עובד שלה, אלא סיפק לה שירותי הדרכת טיולים כעצמאי או לכל הפחות כמשתתף חופשי. לטענת החברה, הוא נתן שירותים גם לחברות תיירות נוספות והתקשר עמן מעת לעת לפי רצונו. בנוסף, היא טענה שהוא התנהל מולה בעמדת כוח, ניהל משא ומתן על תנאי העסקתו, ודחה הצעות עבודה כאשר התמורה לא תאמה את דרישותיו.
2. חוק שעות עבודה ומנוחה אינו חל על עזריאל: איסתא טענה כי חוק שעות עבודה ומנוחה אינו חל על עזריאל, מכיוון שהתפקיד שמילא דרש מידה מיוחדת של אמון אישי. במהלך הטיולים הוא היה האחראי הראשי על הטיול והיה לו חופש פעולה רחב בניהול לוח הזמנים ובקבלת החלטות. כמו כן, טענה החברה שהיא לא הייתה יכולה לפקח על שעות עבודתו מאחר שהוא עבד בחו"ל, ולא הייתה לה דרך לעקוב אחר השעות שהוא עבד בפועל.

בית הדין האזורי לעבודה בירושלים קיבל את עמדת התובע וקבע כי התקיימו יחסי עובד ומעסיק בין עזיראל לבין איסתא, בהתבסס על מבחן ההשתלבות. בית הדין קבע כי עזריאל השתלב במערך הארגוני והפעילות העסקית של איסתא ולכן יש לראות בו עובד לכל דבר ועניין.

אולם, חרף העובדה כי עזריאל הוכר כעובד של איסתא, תביעתו בגין גמול עבודה בשעות נוספות ובמנוחה השבועית, נדחתה. בית הדין קבע שאין תחולה לחוק שעות עבודה ומנוחה על תפקידים בהם לא ניתן לפקח על שעות העבודה והמנוחה.

חוק שעות עבודה ומנוחה נועד להסדיר את שעות העבודה והמנוחה של עובדים, אך הוא אינו חל על כל סוגי העובדים. ישנם תפקידים בהם המעסיק אינו יכול לפקח בפועל על שעות העבודה, או שתנאי העבודה לא מאפשרים חלוקה ברורה בין עבודה למנוחה. דוגמה מרכזית לכך היא תפקידים שדורשים נוכחות פיזית מחוץ למשרד, כמו מדריכי טיולים.

החוק אינו חל על 2 סוגים של עובדים:

1. תפקידים הדורשים מידה מיוחדת של אמון אישי – מנהלים בכירים או עובדים אחראים על פעילות עסקית בשטח.
2. תפקידים בהם אין יכולת לפקח על שעות העבודה – כמו מדריכי טיולים, אנשי צוות אוויר, ואנשי צוות ימי, שמבצעים את עבודתם מחוץ לחצרי המעסיק לאורך תקופות ארוכות, תוך ערבוב בין עבודה לפנאי.

על כן, ייתכן כי עובדים שתנאי עבודתם דומים למדריכי טיולים, אנשי מכירות בינלאומיים או עובדים בתחומים דינמיים במיוחד, לא יהיו זכאים לגמול שעות נוספות, כיוון שתנאי העבודה לא מאפשרים חלוקה ברורה בין העבודה לפנאי. עם זאת, יש לבחון כל מקרה לגופו, הואיל והפסיקה נוטה לצמצם מאוד את החריג לתשלום של שעות נוספות.

כמעסיקים, חשוב להגדיר במדויק את סוגי התפקידים שדורשים אמון אישי רב  או תפקידים שלא ניתן לפקח בהם על שעות העבודה, ולהיות מודעים להחרגות בחוק שעות עבודה ומנוחה שעלולות לחול על תפקידים אלה.

יש לשים לב שלא די בהגדרה של עובד באופן כזה או אחר וההגדרה חייבת לעמוד בתנאי החוק ובהתאמה לפסיקה ועל כן חשוב להתייעץ בכל מקרה כזה עם מומחים לעניין.

עורכי הדין ממשרדנו עומדים לרשותכם בעניין חשוב זה.

*תיק 24962-06-21 עזריאל וינשטיין  נ' איסתא ישראל בע"מ ביום 23/9/2024