ורד הראתה, בעזרת דו"חות הנוכחות, כי היו חודשים בהם עבדה מספר שעות החורגות מהמשרה שלה ועל כן מגיע לה גמול עבור עבודתה בשעות נוספות.

מנגד, טענה החברה המעסיקה, כי ורד הועסקה בתפקיד מנהלת כספים והיתה חלק בלתי נפרד ממערך ההנהלה המצומצם בחברה, היתה שותפה לקבלת החלטות לרבות בנושא מדיניות ניהולית וכן היתה חשופה למידע עסקי חסוי ורגיש. משכך הדברים, טענה החברה כי ורד נמנית עם קבוצת העובדים המוחרגים מתחולת הוראות חוק שעות עבודה ומנוחה שכן מדובר בעובדת המועסקת ב'משרת אמון', כפי שאף צוין במפורש בהסכם ההעסקה שנחתם בין הצדדים.

על מנת להגיע להכרעה, בחן בית הדין  לעבודה מהם המאפיינים שנקבעו בפסיקה לתפקידים בעלי מידה מיוחדת של אמון אישי ושניתן להחריגם מתחולת הוראות חוק שעות עבודה ומנוחה:

1. חשיפה למידע מיוחד - הכוונה למידע רגיש שבדרך כלל הוא נחלתם של מעטים, ולעיתים מדובר בסודות מסחריים של העסק. (במקרה הזה החברה טענה שבשל תפקידה כמנהלת כספים ואחראית על תזרים המזומנים של החברה, היתה ורד חשופה למידע מיוחד. ורד לעומת זאת טענה, כי המידע שהיתה חשופה אליו היה במסגרת תפקידה).

2. שכר גבוה - ברוב המקרים ה"מידה המיוחדת" של האמון האישי נמדדת ברמת השכר. (במקרה של ורד הוכח כי שכרה לא היה גבוה ואף היה נמוך מהשכר של קודמתה בתפקיד).

3. אחריות מיוחדת ואפשרות להחליט באופן עצמאי - הכוונה לתפקידים שבהם המעסיק נותן לעובד חופש פעולה בקבלת החלטות, בביצוען, בפרקי זמן בלתי מבוקרים ובלתי מוגדרים לצורך העבודה ולצורך המנוחה. (במקרה שלפנינו, טענה החברה שורד ביצעה פעולות רגישות כמו העברות כספים, אך למעשה כל פעולה שורד עשתה, נדרש לה אישור של מי מהמנהלים. בנוסף, על אף שנכחה בישיבות הנהלה, טענה ורד כי נוכחותה היתה אך ורק על מנת לספק נתונים ולא ניתנה לה זכות להשפיע על החלטות).

 4. מהות התפקיד - תפקיד הדורש עבודה בשעות לא שגרתיות ובמסגרת לא קבועה של שעות. המדובר באותם תפקידים בהם נדרש העובד - אם על פי דרישות המעסיק ואם בשל טיבו של התפקיד - לעמוד לרשות העבודה במשך שעות רבות ללא מסגרת קבועה של שעות. (נקודה זו לא הוכחה במקרה שלפנינו כי עובדה היא שורד עבדה בשעות עבודה די קבועות.)

 5. אמון אישי -  העובד מבצע תפקיד הדורש מידה מיוחדת של אמון אישי כלפי מעסיקו, או מי שמזוהה אישית עם המעסיק כמו מנהל או בעל מניות.

בית הדין מצא כי אכן מתוקף תפקידה של ורד כאחראית מחלקת כספים והנהלת חשבונות, היתה ורד חשופה למידע פיננסי רגיש וסודי שאינו נחלת כלל עובדי החברה, כאשר במסגרת תפקידה היתה ורד אחראית גם על גיוס עובדים ופיטורי עובדי המחלקה, ניהול תזרים מזומנים בחברה והיא נטלה חלק בישיבות הנהלת החברה; אולם, בית הדין לא מצא כי ורד הועסקה בתפקיד בכיר ובשכר גבוה במיוחד המגלם בתוכו את שעות העבודה הנוספות ללא מסגרת קבועה של שעות ו/או כי ורד היתה שותפה לקבלת החלטות ניהוליות הנוגעות לניהול החברה ו/או שינויי והתווית מדיניותה, באופן המצדיק החרגתה מתחולת הוראות חוק שעות עבודה ומנוחה ושלילת זכאותה לגמול עבודה בשעות נוספות.

בית הדין לא מצא כי ורד נמצאה מתאימה להגדרה כעובדת ב'משרת אמון' על אף ציון ההגדרה בהסכם העסקתה.

על כן, בית הדין פסק כי ורד זכאית לגמול עבור שעות עבודה נוספות.

ניתן ללמוד מפסק דין זה כי הגדרות הנקבעות בהסכם ההעסקה חייבות להלום את הנעשה בפועל ואת הוראות החוק וכי לא כל עובד בתפקיד בכיר יכול להיכנס להגדרה של "משרת אמון" באופן המצדיק החרגה מתחולת הוראות חוק שעות עבודה ומנוחה ושלילת זכאות לגמול עבור עבודה בשעות נוספות.

אנו ממליצים להתייעץ עם עורכי הדין ממשרדנו בכל שאלה הקשורה להגדרת עובד כעובד במשרת אמון, וזאת על מנת למנוע חשיפה של המעסיק לתביעות בעניין שעות נוספות.

*תיק 26827-07-23 ורד דיין נגד ארבל-שטראוס בע"מ, ניתן ביום 19/7/24 בבית הדין האזורי לעבודה חיפה.