תביעה ע"ס 23,976,000 ₪ כנגד חברת המשלוחים וולט

גולן חזנוביץ' עבד כשליח עבור חברת המשלוחים וולט, כאשר הובהר לו כי הוא אינו עובד של וולט אלא קבלן עצמאי. לגישתו של גולן, הוא היה עובד שכיר של וולט, ועל כן, הוא הגיש לבית הדין האזורי לעבודה בתל אביב בקשה, במסגרתה טען כי יש לאשר תביעה ייצוגית כנגד חברת המשלוחים וולט, ע"ס 23,976,000 ₪ שכן שליחיה של וולט, הם למעשה עובדיה, ועל כן, מגיעות להם זכויות כגון פנסיה, ימי חופשה, נסיעות.

במסגרת בירור הבקשה לאישור תביעה ייצוגית, נדרש בית הדין לעבודה לקבוע, האם בין וולט לבין שליחיה, מתקיימים יחסי עובד-מעסיק?

ככל שהתשובה לשאלה זו תהיה שלילית – הבקשה לאישור תביעה ייצוגית תידחה.

ככל שהתשובה לשאלה זו תהיה חיובית – הבקשה לאישור תביעה ייצוגית תתקבל, שליחיה של וולט יוכרו כשכירים, וולט תצטרך לשלם לעובדיה בעבר ובהווה סכומים משמעותיים, וייתכן שאף תיאלץ לשנות את התוכנית העסקית שלה, המבוססת על ההנחה כי שליחיה אינם עובדים שכירים אלא עצמאיים.

חברת וולט הוקמה בפינלנד והתרחבה למדינות רבות. וולט מפעילה אפליקציה להזמנת משלוחי מזון וזוכה לפופולריות רבה בישראל ובמקומות רבים בעולם. אספקת משלוחי המזון מהמסעדות ללקוח, מתבצעת על ידי שליחים, אשר מובהר להם כי הם אינם עובדים שכירים של וולט.

 

השליחים פותחים תיק במס הכנסה ומע"מ וחותם על הסכם התקשרות עם וולט.

לטענתו של גולן, בינו לבין וולט מתקיימים יחסי עובד-מעסיק, וזאת על אף האמור בהסכם שבין הצדדים.

כידוע, בית הדין לעבודה אינו מחוייב להסכם שבין הצדדים ורשאי לקבוע את הסטטוס של העובד (עצמאי או שכיר) ע"פ נסיבות המקרה.

לטענתו של גולן, שליח הוא חלק בלתי נפרד מהשירות אשר וולט מעניקה – איסוף אוכל ממסעדות וחלוקתו ללקוח. השליח מבצע את עבודתו באופן אישי, ונתון לפיקוח ומעקב הדוק של וולט.  כל אלה הם סממנים המצביעים על היותו של השליח עובד של וולט.

וולט טענה מנגד, כי לא מתקיימים בינה לבין השליחים יחסי עובד-מעסיק, הואיל ו-וולט אינה מגבילה את השליחים לעבוד בעבודה נוספת, השליחים אינם כפופים לוולט ואינם מקבלים הוראות מוולט, השליחים בוחרים לאילו מהמשלוחים לצאת ולאילו לסרב. עוד טענה וולט, כי התמורה שהשליחים מקבלים היא גבוהה באופן משמעותי מהשכר לו היו זכאים אילו היו עובדים שכירים.

לאחר שבית הדין בחן את טענות הצדדים, קבע בית הדין כי בין וולט לבין שליחיה, מתקיימים יחסי עובד-מעסיק.

בית הדין ציין, כי השליח אינו פועל באופן עצמאי, אלא ע"פ הנחיות שניתנות לו על ידי וולט. השליח אחראי רק כלפי וולט ולא כלפי המסעדה או הלקוח. לוולט אין זכות קיום ללא השליחים, כך שברור כי השליחים משתלבים בפעילותה של וולט. וולט נותנת הוראות לשליחים באמצעות האפליקציה, והאפליקציה מהווה תחליף להוראות הקלאסיות שנתנו מעסיקים לעובדים.

עוד נקבע, כי וולט מחייבת את שליחיה לפתוח עסק עצמאי למרות שברוב המקרים לא היה להם עסק עצמאי.

בנוסף, לקוחות אשר נתקלו בבעיה לא יצרו קשר על השליח אלא עם וולט, דבר המלמד כי בעיני הצרכן וולט היא האחראית על השירות ולא השליח.

וולט סיפקה לשליחיה ארגז איחסון, חולצה ומעיל. בנוסף, האפליקציה מהווה כלי עיקרי בעבודת השליח ובאמצעות כלי זה מפקחת וולט על עבודתה השליחים.

 

לסיכום, נקבע כי בין שליחיה של וולט לבין וולט מתקיימים יחסי עובד-מעסיק, וולט אף חוייבה בהוצאות משפט ושכ"ט עו"ד בסך כולל של 85,000 ₪.

 

 

  • תיק 35327-08-20, גולן חזנוביץ נגד וואלט אנטרפריזס ישראל בע"מ, ניתן ביום 3/8/22 בבית הדין האזורי לעבודה בתל אביב.