עזריאל וינשטיין העניק שירותים כמדריך טיולים ומלווה קבוצות מטיילים בחו"ל, עבור חברת איסתא. בתקופה זו נתן עזריאל שירותים גם  לחברות תיירות נוספות. תמורת שירותיו, קיבל עזריאל מאיסתא שכר יומי שחולק לתשלום נמוך בתלוש שכר ולתשלום אש"ל במזומן.

מריטו ג'מבר עבדה ברשת המרכולים "חצי חינם" במשך 9.5 שנים.

בשנת 2021, כ-6.5 שנים לאחר פיטוריה, הגישה מריטו תביעה לבית הדין לעבודה, בה טענה כי פוטרה שלא כדין בעקבות התעמרות מצד מנהלה הישיר, שהתנהג כלפיה בצורה גזענית ומפלה. היא דרשה פיצויים בסך 400,000 ש"ח בגין נזקי גוף, פיצויי פיטורים, דמי הודעה מוקדמת וזכויות נוספות.

בשנים האחרונות אנו עדים לעלייה בכמות העובדים שמבצעים את עבודתם מהבית, מגמה שהתחזקה בתקופת הקורונה. וכך, החלו להתעורר שאלות משפטיות חדשות הנוגעות לזכויות עובדים שעובדים מרחוק. אחת השאלות המרכזיות היא האם עובדים אלה זכאים להחזר הוצאות שנגרמות להם כתוצאה מהעבודה מהבית, כגון הוצאות תקורה (חשמל, אינטרנט וכו') או הוצאות נסיעה לעבודה. פסק דין שניתן ממש לאחרונה עסק בדיוק בשאלות הללו.

זובאס אמילייוס, אזרח ליטא, עבד כשוער בקבוצת "בני יהודה תל אביב" במשך ארבע עונות, בין השנים 2016 ל-2020. בסיום תקופת העסקתו, טען כי המעסיקה, עמותת בני יהודה תל אביב (2003), לא שילמה לו את הזכויות הסוציאליות המגיעות לו, כולל פיצויי פיטורים, גמר חשבון, והפרשים אחרים הנובעים משכרו.

עוד טען כי שכרו פוצל לרכיבים פיקטיביים, שכללו תשלומים עבור כלכלה, אף על פי שסופקה לו מחייה מלאה במהלך כל תקופת העסקתו (ועל כן תמוה רכיב זה המצויין בתלוש השכר). הוא טען כי מטרת הרכיבים הפיקטיביים הינה להקטין את הסכומים שהוא זכאי להם בגין זכויות סוציאליות, כגון פיצויי פיטורים והפרשות לפנסיה.

גריק דוידוב עבד כשלוש וחצי שנים כטכנאי קורקינטים ציבוריים בחברת מוקד ע.מי.ש.ב. (1989) בע"מ המעניקה שירותי סיור, מוקד והתקנת מערכות אזעקה וטכנולוגיות נוספות לגופים ממשלתיים, מסחריים ופרטיים.

גריק קיבל שכר שעתי והועסק במשמרות בהיקף משרה משתנה.

בתום העסקתו הגיש גריק תביעה לתשלום זכויות כספיות בגין תקופת ההעסקה וסיומה, שהתבססה על חישובים שערך עבורו רואה חשבון ובודק שכר מוסמך.

נתייחס במאמר זה ל-3 רכיבים עיקריים מתוך התביעה.

GEBREMADHEN HABTOM HAILE הינו עובד זר אשר עבד במסעדה בנתניה, בתור עובד כללי ושוטף כלים, על בסיס שכר שעתי ובמתכונת של שישה ימי עבודה בשבוע.

מנהל המסעדה קיבל את התובע לעבודה וסיכם איתו את שכרו ותנאי העסקתו. כחודש לאחר תחילת העבודה הודיע מנהל המסעדה לעובד ששכר העבודה ישולם לו ע"י קבלן בשם משה. המסעדה פיקחה על שעות העבודה באמצעות דיווחי נוכחות וסיפקה לעובד ארוחות. מנהל המסעדה נתן לעובד הוראות עבודה ואליו פנה העובד לבקש העלאת שכר.

המסעדה התקשרה עם אדם בשם משה אביר, אשר סיפק למסעדה "שירותי שכר וטיפול בפליטים", אביר היה אחראי על הנפקת תלושי השכר (באמצעות יישות נוספת: בסקוויה טמיטופה פרסיוס) ותשלום שכר העבודה של התובע (באמצעות חברת אלמוג קשיטה בע"מ).

לאחר סיום העסקתו, הגיש העובד תביעה לבית הדין לעבודה, בטענה שלא שולמו לו שעות נוספות ולא קיבל זכויות סוציאליות שונות.