תפריט נגישות

דיני עבודה

עובדת בבית מלון באילת הגישה תביעה בטענה להטרדה מינית. העובדת טענה כי עובד אחר אשר שימש כשף זוטר, הטריד אותה מינית בעת מסיבה שנערכה בחוף הים לעובדי המלון.

העובדת טענה כי השף ניסה לנשק אותה בעת שהיו באזור מבודד בחוף הים והיא התנגדה. לאחר מכן, טענה העובדת כי בעת שנסעו במכונית עם עובדים אחרים, אותו שף נצמד אליה, הניח את ידו על כתפה ולאחר מכן על ירכה הפנימית.

בית הדין האזורי לעבודה בבאר שבע דחה את מרבית טענות העובדת. בית הדין האזורי קבע כי לא הוכח כי העובדת חוותה הטרדה מינית וכי לא היו יחסי מרות בינה לבין השף, שכן השף לא היה ממונה עליה ותפקידו לא היה בכיר משל העובדת.

מבחינה משפטית, כאשר מתקיימים יחסי מרות בין מתלונן/ת לבין המטריד/ה, אין צורך להוכיח כי המתלונן/ת לא הראו כי אינם מעוניינים בהצעות או בהתייחסויות המיניות. כלומר, די בכך שהוכח כי היו הצעות או התייחסויות בעלות אופי מיני, על מנת שהמעשים יבואו בגדר הטרדה מינית בהתאם לחוק.

דנה שגב עבדה במכללה למינהל כעוזרת הוראה. בסיום העסקתה של דנה, דרשה דנה מהמכללה לשלם לה פדיון חופשה, עבור ימי חופשה שהיא לא ניצלה. המכללה סירבה לדרישה זו, ואף התברר כי המכללה מחקה את ימי החופשה של דנה מתלוש השכר שלה ואף לא ניהלה פנקס חופשה.

דנה הגישה תביעה כנגד המכללה, וטענה כי על המכללה לשלם לה פדיון ימי חופשה שכן לטענתה של דנה, היא לא שהתה בחופשה במשך תקופת העסקתה.

גולן חזנוביץ' עבד כשליח עבור חברת המשלוחים וולט, כאשר הובהר לו כי הוא אינו עובד של וולט אלא קבלן עצמאי. לגישתו של גולן, הוא היה עובד שכיר של וולט, ועל כן, הוא הגיש לבית הדין האזורי לעבודה בתל אביב בקשה, במסגרתה טען כי יש לאשר תביעה ייצוגית כנגד חברת המשלוחים וולט, ע"ס 23,976,000 ₪ שכן שליחיה של וולט, הם למעשה עובדיה, ועל כן, מגיעות להם זכויות כגון פנסיה, ימי חופשה, נסיעות.

במסגרת בירור הבקשה לאישור תביעה ייצוגית, נדרש בית הדין לעבודה לקבוע, האם בין וולט לבין שליחיה, מתקיימים יחסי עובד-מעסיק?

ככל שהתשובה לשאלה זו תהיה שלילית – הבקשה לאישור תביעה ייצוגית תידחה.

ככל שהתשובה לשאלה זו תהיה חיובית – הבקשה לאישור תביעה ייצוגית תתקבל, שליחיה של וולט יוכרו כשכירים, וולט תצטרך לשלם לעובדיה בעבר ובהווה סכומים משמעותיים, וייתכן שאף תיאלץ לשנות את התוכנית העסקית שלה, המבוססת על ההנחה כי שליחיה אינם עובדים שכירים אלא עצמאיים.

עינית שניר עבדה כמורה בבית ספר בנתניה, כאשר מעסיקה היה משרד החינוך. בין עינית לבין מורה אחר בשם טארק, התקיימו ויכוחים בעניינים מקצועיים והיחסים ביניהם היו עכורים.

אלי אשורוב עבד כנהג הסעות בחברת אלונה הסעות והובלות בע"מ כ – 26 שנים. לאחר סיום עבודתו הגיש אלי תביעה כנגד החברה ובעלי מניותיה במסגרתה טען כי מגיעים לו כספים בגין תקופת עבודתו אשר לא שולמו לו: פיצויי פיטורים, הפרשות לפנסיה, דמי חופשה, קרן השתלמות ודמי הבראה. תביעתו של אלי הוגשה על סך כולל של 482,487 ₪.

רו"ח דן רבין נקלט לעבודה במשרד המשפטים בשנת 2005 והוגדר כ"קבלן פנימי". אין מחלוקת כי בהתקשרות בין הצדדים הוגדר רו"ח רבין כקבלן חיצוני ולא כעובד. תפקידו של רו"ח רבין היה מנהל מחלקת ניהול תקין ברשם העמותות (יחידה במשרד המשפטים). בשנת 2012 הופסקה ההתקשרות בין הצדדים ורו"ח רבין הגיש תביעה כנגד מדינת ישראל לבית הדין האזורי לעבודה ע"ס 2,001,058 ₪.

בתביעתו טען רו"ח רבין כי למרות ההסכם שבין הצדדים אשר קבע כי הוא קבלן חיצוני ולא עובד - בין הצדדים התקיימו יחסי עובד-מעסיק ועל כן, מגיעות לרו"ח רבין זכויות סוציאליות כעובד וכן פיצויים שונים.

עמוד 1 מתוך 13

כתובת: שד' פל-ים 2, חלונות הסיטי – בניין אשל, חיפה

טלפון:  04-8661112

פקס: 04-8661113