יניב ומנשה שלום ("שלום") הגישו מספר בקשות לרכישת המגרש כאשר הצעתם האחרונה עמדה על 5,000,000 ₪.

לאחר ביצוע התמחרות בין מציעים שונים, נבחרו שלום כזוכים בהתמחרות, שכן הצעתם היתה הגבוהה ביותר.

הצדדים החלו בהליך של משא ומתן לגיבוש תנאי העסקה, במסגרתה ימכור אלטשולר את המגרש לשלום בסך של 5,000,000 ₪.

הליך המשא ומתן בוצע על ידי עורכי הדין של הצדדים וכלל טיוטות חוזה רבות.

לאחר שרוב פרטיי העסקה הוסכמו על הצדדים, ולאחר מספר חודשים של משא ומתן הודיע במפתיע אלטשולר כי הוא מפסיק את המשא ומתן ואין בכוונתו למכור את המגרש לשלום.

שלום הגישו תביעה לבית המשפט, בה טענו כי נכרת בין הצדדים הסכם מכר מחייב אשר יש לאכוף אותו, קרי למכור את המגרש לשלום במחיר של 5,000,000 ₪ כפי שהוסכם בין הצדדים.

כמו כן טענו שלום, כי התנהגותו של אלטשולר היתה חסרת תום לב, וגרמה להם לנזקים כספיים כבדים.

אלטשולר טען מנגד, כי לא נכרת הסכם מחייב בין הצדדים שכן לא נחתם הסכם כלשהו בין הצדדים ועל כן אין אפשרות להסיק כי הצדדים הסכימו על כל פרטיי העסקה.

עוד טען אלטשולר כי פרטים מהותיים כגון מועד מסירת החזקה במגרש ומועדי תשלום התמורה – לא הוסכמו, ועל כן לא ניתן לומר כי הצדדים הסכימו על כל פרטי העסקה.

עוד טען אלטשולר כי דרישת הכתב אשר מופיעה בחוק המקרקעין, אשר קובעת כי עסקת מקרקעין חייבת להיות במסמך כתוב - לא מולאה.

לאחר שבית המשפט בחן את ראיות הצדדים ושמע את העדים השונים, קבע בית המשפט כי המשא ומתן שבין הצדדים לא הבשיל לכדי הסכם מחייב. הצדדים אומנם הסכימו על מרבית תנאי החוזה במסגרת הליכי המשא ומתן, אך לא הסכימו על מספר תנאים מהותיים הדרושים לחוזה מחייב - מועד מסירת החזקה במגרש ומועדי תשלום התמורה.

דיני החוזים קובעים כי על מנת שהתקשרות נטענת תהיה חוזה מחייב, על ההתקשרות להראות כי הצדדים החליטו, או גמרו בדעתם, להתקשר בחוזה זה, ועל החוזה להכיל את כל הפרטים המהותיים והחשובים של העסקה.

למרות שבית המשפט קבע כי לא נכרת הסכם מחייב בין הצדדים, קבע בית המשפט כי הפסקת המשא ומתן בשלב כה מתקדם על ידי אלטשולר, ללא סיבה עניינית, נעשתה שלא בתום לב, ועל כן, שלום יהיו זכאים לתבוע את נזקיהם הכספיים כתוצאה מכך.

בית המשפט קבע כי אלטשולר התחרט, וסירב למכור את המגרש, בשלב מתקדם מאוד של המו"מ, לאחר שהקונים המיועדים הסתמכו על מצג ברור מצד אלטשולר לפיו הוא מעוניין למכור את המגרש – אחרת מדוע אלטשולר פירסם מודעה בעיתון, קיים התמחרות וניהל מו"מ ממושך במסגרתו הוסכמו רוב פרטי ההסכם?

אשר על כן, תביעתם של שלום כנגד אלטשולר, לאכיפת הסכם – נדחתה, אך נקבע כי בשל התנהלותו חסרת תום הלב של אלטשולר, רשאים שלום להגיש כנגדו תביעה נפרדת, בין היתר בעילה של חוסר תום לב בניהול משא ומתן לקראת כריתתו של חוזה.

• תיק 44411-02-16 מנשה שלום נגד מנחם אלטשולר, ניתן בביהמ"ש המחוזי בחיפה ביום 25/3/18.