בעסקת נדל"ן שהתרחשה בצפון הארץ חתמו הצדדים על מספר עותקים של הסכם מכר אולם לפתע גילה הקונה כי מועד קבלת החזקה בדירה אינו תואם את רצונו. לאחר ויכוח, עזב הקונה את המקום ולא חתם על יתר מסמכי העסקה. אין מחלוקת, כי מספר עותקים של חוזה המכר נחתמו על ידי שני הצדדים, אולם הקונה לא שילם את התשלום הראשון על פי הסכם המכר.

לאחר מכן טען הקונה כי קיים חוזה מחייב בינו לבין המוכרים ואילו המוכרים טענו כי אין התקשרות מחייבת בין הצדדים.

המחלוקת בין הצדדים הגיעה לבית המשפט המחוזי אשר קבע כי מהראיות שהוצגו בפניו עולה כי הקונה החליט שלא להתקשר עם המוכרים הואיל ומועד מסירת החזקה בדירה אינו מתאים לו. הקונה עזב את המקום מבלי שחתם על יתר מסמכי העסקה המחייבים (יפויי כוח, שטרי מכר, דיווח למיסוי מקרקעין).

אמנם, קיים הסכם אשר חתום על ידי שני הצדדים, אולם במקרה ספציפי זה, החתימה אינה מעידה על גמירות דעתו של הקונה להתקשר בעסקה מחייבת עם המוכרים. החתימה אינה מהווה ראיה חותכת ויש לבדוק את שאר נסיבות העסקה. התנהגותו של הקונה אשר עזב את המקום בכעס, מעידה על החלטתו שלא להתקשר בחוזה מחייב עם המוכרים וכי הוא חזר בו מכוונתו המקורית להתקשר בחוזה מחייב. חיזוק נוסף לכך שלא היה בין הצדדים הסכם מחייב הוא כי הקונה לא שילם למוכרים את התשלום הראשון של הסכם המכר במועד החתימה על החוזה.

לסיכום, השאלה האם נערכה עסקה נבחנת עפ"י הנסיבות של המקרה ובין היתר, האם הצדדים התכוונו להתקשר זה עם זה.

*תיק 1684-01-12 חיון נגד ללקי, ניתן ביום 6/12/13 בבית המשפט המחוזי בנצרת.