ולדימיר הודה כי לא התייצב לשימוע, אך טען כי ההזמנה לשימוע נמסרה לו מאוחר מדי ולכן לא הספיק למצוא עורך דין הבקיא בחוקי העבודה ו/או למצוא מתורגמן לעברית, ואף לא היה יכול להגיע לשימוע בשעה המוקדמת בו הוא נקבע (9:00 בבוקר) מסיבות בריאותיות, ולכן לא התייצב לשימוע.

בית הדין האזורי לעבודה בבאר שבע דחה את טענותיו של ולדימיר וקבע כי לא נפל פגם בהליך פיטוריו. ולדימיר זומן לשימוע ביום 2/8/15 כאשר השימוע עצמו נקבע ליום 11/8/15. אין חולק כי ולדימיר לא התייצב לשימוע. החברה הוכיחה כי ולדימיר חתם על ההזמנה לשימוע.

גם אם ולדימיר לא יכול היה להגיע לשימוע מסיבות רפואיות היה עליו להגיש לחברה בקשה לשנות את המועד.

בית הדין האזורי קבע כי הואיל וולדימיר לא התייצב לשימוע, ויתר הוא על זכותו להשמיע את טענותיו ולכן יש לדחות את טענותיו להיעדר שימוע ופגמים בהליך פיטוריו.

ולדימיר לא השלים עם קביעות בית הדין האזורי, והגיש ערעור לבית הדין הארצי לעבודה על קביעות בית הדין האזורי.

בערעורו חזר ולדימיר על טענותיו כנגד הליך פיטוריו והיעדר השימוע.

בית הדין הארצי קבע כי ככל שנבצר מולדימיר להתייצב לשימוע שנקבע מסיבות רפואיות, היה עליו להגיש לחברה בקשה לדחיית השימוע ומשלא פעל כך, אין לו להלין אלא על עצמו.

לפיכך, ערעורו של ולדימיר בעניין השימוע – נדחה.

פסק דין זה מבסס את ההלכה כי עובד אשר לא התייצב לשימוע – ויתר על זכותו לטעון את טענותיו בשימוע, ולא יוכל לבוא בטענות למעסיק בעניין זה.

• תיק 23647-03-17 (בית הדין הארצי לעבודה), ניתן ביום 24/6/18; תיק 21601-07-15 (בית הדין האזורי לעבודה בבאר שבע), ניתן ביום 13/2/17.