כעבור מספר חודשים, התחלף מנהלו הישיר של אוריאל ולאור מתח בינאישי וחילוקי דעות בין השניים, פוטר אוריאל מעבודתו בחברה.

לאחר פיטוריו, הגיש אוריאל תביעה כנגד החברה בה טען כי רכיב ה"שעות הנוספות הגלובאליות" ששולמו לו הינו פיקטיבי וכי בהתאם לחוק הגנת השכר, יש להחשיב את השכר ששולם לו (18,400 ₪ + 4,600 ₪) כשכר בסיס ובנוסף אליו יש להוסיף את גמול השעות הנוספות. על כן, דרש אריאל סך של 117,297 ₪ בגין שעות נוספות.

החברה טענה מנגד, כי תשלום הרכיב של שעות נוספות גלובאלי כפי ששולם לאוריאל, הינו בהתאם לדין, וכי בפועל ממוצע השעות הנוספות אותן עבד אוריאל נמוך מממוצע השעות הנוספות הגלובאלי עליו קיבל תשלום ועל כן, דין תביעתו של אוריאל להידחות.

בית הדין האזורי לעבודה בתל אביב דחה את תביעתו של אוריאל בעניין רכיב השעות הנוספות וקבע שאוריאל לא קופח בדרך של תשלום שעות נוספות גלובאליות וכן קבע בית הדין, שהחברה נהגה בהתאם לדין.

דעתו של אוריאל לא נחה מפסיקתו של בית הדין האזורי לעבודה בתל אביב והוא הגיש ערעור לבית הדין הארצי לעבודה בירושלים.

בית הדין הארצי לעבודה קבע כי "גמול שעות נוספות גלובאלי" הוכר בפסיקה כלגיטימי על אף הוראות חוק הגנת השכר, אולם על מנת להכשיר תשלום גלובאלי בגין שעות נוספות יש לעמוד בחמישה תנאים:

• הסכמה ברורה ומדעת של העובד לגבי צורת תשלום זו.

• הוגנות וסבירות במובן זה שנדרש כי "בממוצע, וכמכלול – מקבל העובד לכל הפחות תמורה שוות ערך לזו המגיעה לו מכח חוק שעות העבודה והמנוחה".

• מעקב אחר השעות הנוספות בהן הועסק העובד בפועל על מנת שמטרתו הסוציאלית של חוק שעות העבודה והמנוחה תוגשם ועל מנת שניתן יהיה לבחון באופן שוטף את הוגנות הגמול.

• הפרדה בתלוש השכר בין שכר היסוד לבין גמול השעות הנוספות הגלובאלי.

• התקיימות דרישות חקיקת המגן ביחס לכל אחד מהסכומים לדוגמא חוק שכר מינימום.

בענייננו, קבע בית הדין הארצי כי החברה יצאה מידי חובתה באמצעות תשלום גמול שעות נוספות גלובאלי, ובהתאם דחה את ערעורו של אוריאל תוך חיוב אוריאל בהוצאות משפט.

פסק דין זה הינו פסק דין מנחה ובעל חשיבות רבה למעסיקים, בכל הקשור לתשלום לעובדים אשר משולמת להם תוספת של שעות נוספות גלובליות.

• תיק 23402-09-15 אוריאל ברד נ' קנסטו בע"מ, ניתן ביום 28.2.2017 בבית הדין הארצי לעבודה בירושלים.