צבי בן דוד ואהרון הרו עוסקים בסחר, שיווק ותיווך של נכסי נדל"ן מחוץ לישראל. בחודש מאי 2013 פנו צבי ואהרון לדוד טולדנו וניסו לשכנע אותו להשקיע ברכישת בית מגורים במדינת פנסילבניה, ארה"ב. צבי ואהרון הציגו את עצמם בפני דוד כמומחים בעלי ניסיון רב באיתור, שיווק וביצוע השקעות נדל"ן בארה"ב והבטיחו כי הם מבצעים "תהליך סינון קפדני הכולל ניתוח סיכונים מעמיק" המבטיח את "הנכסים הבטוחים והמניבים ביותר".

בשנת 2011, רכשו דני ונליה דירה בכרמיאל מרפאל ורונית, בסכום של 1,420,000 ₪. לאחר ששולמה מלוא התמורה, דני ונליה קיבלו את החזקה בדירה, ורשמו את הדירה על שמם בלשכת רישום המקרקעין.

בדיעבד, התברר לדני ונליה שבמעמד החתימה על הסכם המכר הם הוטעו על ידי רפאל ורונית ולמרות שבמעמד החתימה על הסכם המכר הצהירו רפאל ורונית כי כל הבניה נבנתה כדין- בדירה יש חריגות בניה, והמחסן נבנה ללא היתר.

לקוחות רבים פונים אלי בשאלות אודות חכירה ומה ההבדל בינה לבין בעלות. השאלה מתעוררת בדרך כלל לפני רכישת דירה כאשר בנסח הטאבו מופיעה המילה "חכירה". מה זה אומר בעצם?

חכירה היא בעצם שכירות לטווח ארוך.

רונית ועידו רכשו דירה בת 4 חדרים ושילמו את התמורה עבורה למוכרים.

רונית ועידו קיבלו את החזקה בדירה, כלומר "קיבלו מפתח" ואולם משהוציאו נסח טאבו, גילו כי המוכרים עדיין רשומים כבעלי הדירה.

בעולם המסחרי ובעולם הנדל"ן נחתמות עסקאות כמעט בכל יום. עסקה שנסגרה מבטאת החלטה של שני הצדדים, המוכר והקונה, בנוגע למכירת נכס מקרקעין, חברה, פעילות, ציוד וכד'.

אנו רגילים לחשוב כי חתימה על חוזה, מהווה סגירת עסקה. מה לגבי חתימה על חלק ממסמכי העסקה? האם הדבר מהווה חוזה מחייב או לא?

מנהלי חברה מסחרית ידועה העוסקת בייבוא ושיווק כלים סניטריים פנו למשרדנו וסיפרו לנו את הסיפור הבא: בשנת 1995 רכשה החברה בניין משרדים בפארק תעשייה בסכום של 4,500,000 ₪. הבניין כולל קומת לובי ו – 3 קומות משרדים.

הבניין נבנה על ידי קבלן, כאשר במועד רכישת הבניין הוסכם בין החברה לבין הקבלן כי לצורך הבטחת תשלומי החברה עבור הבניין, ירשום הקבלן משכנתא לטובתו על הבניין בלשכת רישום המקרקעין (טאבו).